Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Igros Kodesh Admur Rayatz·
אה'רט
בב"ה. כ' אייר תרפ"ז
גמאסקווא
דלכבוד הכי נכבד ומאוד נעלה, אחד המיוחד מאנשי שם ואנשי מעשה, רב פעלים ונשיא ראש להחברה הכבודה "דזשאינט" מר. פעליקס ווארבורג
השלום וברכה עד העולם!
ואדון מאוד נכבד!
זחברי ועד הרבנים דמדינת ססס"ר מתכבדים בזה להביע לכבודו ברכה מרובה לבקורו את מדינתנו, בשביל לראות את שלום אחינו פה, ביחד עם חבריו הנכבדים ומאוד נעלים, מר דר' כהן ומר דר' בעקקער שיחיו, ומעומק לבנו אנו קרואים: ברוכים הבאים!
חיחד עם זה אנו מביעים בזה את תודתנו העמוקה להחברה הנכבדה "דזשאינט", שכבודו הוא נשיאה ויושב ראשה, ולידידנו הנכבד ונעלה יו"ר הועד הקולטורי של חברתכם הכבודה הפרופיסור סיירוס אדליר שיחי', על אשר הואילו להתענין במצב אחינו בני ישראל בססס"ר לא רק בחומר אלא גם ברוח, וקצבו סכום של ארבעים ושמונה אלף דולרים לשנת 1926/27 על צרכי לימוד התורה פה.
טביחס להעזרה להרמת מצב התורה והיהדות במדינתינו, שהובעה בסכום הנזכר של ה"דזשאינט", אנו מתכבדים להגיש לו בזה הרצאה קצרה על מצב לימוד התורה פה, ובכלות השנה נציג גם חשבון מפורט.
יאדון מאד נכבד! חפצים אנו להסב את תשומת לבו על המצב הרוחני הנורא של היהדות במדינותינו, שבאה כתוצאה ישרה מהמצב הח[ו]מרי הקשה, ויכיר נא וידע שילדים לאלפים אינם מתחנכים על דרך התורה אך ורק מחמת חסרון אמצעים, כי אין הקומץ של הסכום הנזכר למעלה מספיק כלל למלא את כל הנחוץ והמוכרח להרחבת רשת ה"חדרים" והישיבות שבמדינתינו, ואשר ע"כ אנו מתכבדים בזה לבקש את כבודו שיואיל נא להקשיב לקול הקורא לעזרת תורה של רבבות אלפי אחינו הנדכאים וישתדל נא בכל אפשרותו שה"דזשאינט" תגדיל לשנה הבאה (1927/28) את סכום העזרה על צרכי התורה פה, בהתאם למדת הצורך שנפרטה ברשימת התקציב לשנה הבאה, שאנו מתכבדים להגיש לו.
יאהנסיון הוכיח לנו שבהאמצעים הדרושים נוכל בשנה הבאה להגדיל את מספר תלמידי ה"חדרים" ב-5000 עד כעשרת אלפים איש. ומאד מאד יכאב וידאב הלב לראות את כל אלה אלפי היהודים, נשארים ללא תורה וללא יהדות, לרגלי חסרון אמצעי כסף. וע"כ אנו בטוחים שבודאי ישתמשו, כבודו ביחד עם הפרופ' אדליר, בכל כח השפעתם המרובה, בשביל מילוי הסכום שבקשנו ברשימת התקציב במלואו ובשלימותו.
יבכאמור בההםיצוחנה םישדח דומיל תודסומ רוכשלו שדחלו,התע םימייקה דומילה יתב הלא תקזחהב םג דאמ שגרומ קחודהו ישוקה לבא.ץוחה ןמ םילבקמש הרזעה םוכסמ רתוי הברה,םמצעב דומילה תודסומ לש םוקמה ינב םינתונ,ול םישיגמ ונאש האצר - אין לאל יד אחינו פה כלל, מבלעדי עזרת ה"דזשאינט", וע"כ לא יוכלו אחינו פה לתת על מוסדות הלימוד החדשים, באותה המדה שנתנו בשארית כחם על אלה הקיימים כעת. ואנו חושבים למותר להראות בזה על הנחיצות הגדולה של יחס מוסדות הלימוד הנזכרים ברשימות התקציב: הישיבות השונות, בית המדרש לרבנים הקיים עתה ויצירת מוסד שני כזה, שיעורי התורה של אגודות הצעירים "תפארת בחורים" ועוד; כאויר לנשימה נחוצים כל אלה להיהדות שברוסיה. ואנו בטוחים בהחברה היקרה "דזשאינט", שכבר הואילה להתחיל בהעזרה להצלת נשמת היהדות והתורה פה, שלא תעמוד באמצע הדרך, ותמלא לשנה הבאה את הסכום הדרוש, לפי התקציב שאנו מגישים.
יגוברכת התורה על כבודו וכל המתעסקים אתו עמו תבוא: עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
ידיו"ר ועד הרבנים
טויוסף יצחק שניאורסאהן
טזחברי הועד: יעקב ב"ר דוד ז"ל קלעמעס, מוסקבה
יזמנחם גלוסקין, מינסק
יחב"כ של הרב א"א מילוקובסקי,
יטיו"ר של הועד החרקובי, נתן באסין
כמזכיר: שלמה יוסף זעווין, פה נובוזיבקוב
כאהרצאה קצרה על העבודה של הפצת לימוד התורה בססס"ר בעזרת הסכום שנקצב ע"י הועד הקולטורי של ה"דזשאינט"
כבכיצד הוא מצב לימוד התורה וחינוך הבנים ברוח היהדות במדינות ססס"ר על שאלה זו מבקשים פתרונים כל אלה שהתורה והיהדות היא חיי-רוחם ואויר נשמתם מצד אחד, וכל אלה שברב או במעט סייעו בתרומות-כסף לטובת החזקת לימוד התורה במדינתינו מהצד השני. ביחוד מתעוררת שאלה זו ביחס להתקציב השנתי שהואילה חברת ה"דזשאינט" לנדב על שנה זו, לצורכי לימוד התורה בססס"ר, בסכום של שמונת אלפים רובלים לחודש: מה תעודתו של סכום זה ולאיזו תפקידים נועד
כגואנו רוצים להשיב כאן על שאלה זו בקצרה.
כדשתים הנה הסיבות הראשיות שגרמו לירידת מצב לימוד התורה פה: החוקים המגבילים מצד אחד, והמצב החמרי הקשה מצד השני, אבל הנסיון הורה אותנו לדעת שבהתעסקות הראויה ובתשומת לב הדרושה יש די-עוז בהעבודה הקדושה של הפחת רוח חיים של התורה הכתובה והמסורה בקרב הדור הצעיר, להתגבר על שני המכשולים הללו גם יחד.
כהןושארה לושכמה - םיליבגמה םיקוחה - ניטל ממנו בזמן האחרון הרבה מחודו ועוקצו. הרוח השורר בספירות בכלל, אינו נוטה כעת לחומרות יתירות במקצוע הדת, ומלבד זה נתבאר זה מכבר ע"י צירקולאר של ה"נארקאמינסט" דרספס"ר [=חוזר כללי ממשרד-החינוך של הרפובליקה של הפדרצה הרוסית-סובייטית-סוציאליסטית], שאין האיסור של לימוד דת לקטנים חל על הלימוד באופן פרטי עם שלשה ילדים בבת אחת. למעשה אין מקפידים בהרבה מקומות על המספר של שלשה, וכל זמן שאין ה"יעווסעקציא" המקומית מקטרגת ומעוררת את הדינים תקיפין, אין מפריעים מללמוד גם עם קבוצות של הרבה תלמידים בבת-אחת. מלבד זה אין כל עיקרו של החק מדבר אלא בקטנים שלא הגיעו לי"ח שנה, אבל על בני י"ח ומעלה אין האיסור חל לכתחילה כלל, ורשאים הם ללמוד תורה באין מפריע. אמת הדבר, שבשביל ליסד בית אולפנא גלויה ללימודי הדת לגדולים, דורש החק רשיון מיוחד בכל פעם ע"ז, אבל למעשה אין מחמירים כלל על למעלה מבני י"ח.
כוכתוצאות מכל זה מורגש התעוררות בערי ועיירות ישראל שבמדינתינו בשנים האחרונות, לייסד קבוהשלשמ רתוי הברה ינב "םירדח" םג רשפאש םוקמבו,השלש,השלש ינב תוצ - לקטנים, ומוסדות-תלמוד שונים בדמות ישיבות וקבוצים לגדולים. וההתעוררות יוצאת בהרבה מקומות גם לפועל. רוח היהדות, רוח ישראל סבא, הולך ובוקע לו נתיב בחיי היהודים בססס"ר, נתיב ושביל קצר אמנם בראשיתו, אבל בעבודה ראויה יש לקוות שאחריתו ישגא.
כזאך פה אנו נפגשים עם המכשול השני שהזכרנו: המצב החמרי.
כחהבסיס האקונומי של ססס"ר בנוי, כידוע, לא על המסחר הפרטי ההולך ומתרכז יותר ויותר בידי הממלכה, אלא על הקרקע והתעשיה, וממילא מובן שמצב אחינו, שעיקר קיומם היה תלוי תמיד בהמסחר הפרטי, הורע באופן נורא, וידל ישראל מאד. ומצב זה השפיע על חנוך הדתי של הבנים במדה מרובה. הרבה מההורים אין לאל ידם לשלם שכר לימוד להמלמדים, ומלבד זה הלא "אין בכלל אלא מה שבפרט", ואם היחידים הפרטיים נעשו עניים, נעשה ממילא גם הציבור היהודי עני, ואין לאל יד הציבור להחזיק את בני-העניים בשכר לימודם, כדרך שהיו נוהגות כל קהלות ישראל מאז ומעולם לקיים מוסד של "תלמוד תורה" לבני-העניים, וכל שכן שאין לאל ידם לתמוך את התלמידים העניים גם במזונות והלבשה וכדומה. והוא הדין בישיבות לגדולים. לרוב אין הישיבות נועדות לתלמידים מקומיים של אותה העיר שבה נמצאת הישיבה, אלא לתלמידים מערים אחרות המתכנסים לפונדק אחד של בית הישיבה. ובכן אפוא נצרכים הם לא רק לשכר לימוד של ראש-הישיבה וכדומה, אלא גם למזונות ויתר הצרכים הגשמיים, והציבור היהודי פה אין לו האפשרות להספיק להם כל זאת. וםילולע,םיעסונ י"ע םיררועמ םא - ןויסנה הרוהש יפכ - להלהיב את הלבבות לעבודה של יסוד חדרים וישיבות וכו', במקומות שהם באים לשם, הנה מורגש המכשול של חסרון כיס: הארגון של משלוח פלוגת-נוסעים דורש כמובן גם הוא אמצעים ידועים.
כטאבל בכל זאת דיה התעוררות של עזרה מן החםיאיצממו םיירמחה םילושכמה לע םג םה םירבגתמש דע,ר"בשתל הרותה דומיל תצפה ןינעב קסעתהל,םיימוקמה םידוהיה תא ךכ-לכ ןיינעל,הרייעו ריע וזיאב אובתש ץו - םנמא העיגיו למע בורב - גם סכומים מסוימים מאותה העיר והעיירה עצמה ע"ז. "כל ההתחלות קשות" וכשההתחלה נעשית ע"י עזרה חמרית מן החוץ, שוב נמצאים גם האמצעים הדרושים על המשכת העבודה.
לופה אנו באים לפרשת העזרה שהגיעה אלינו על השנה הזו מחברת ה"דזשאינט". אמנם מוגבלת היא למאוד עזרה זו לעומת הצורך הגדול המורגש בדבר; אבל כשאנו באים להעריך את מדתה של עזרה זו אנו צריכים להביא בחשבון לא רק את עצם הסכומים של ה"דזשאינט" בלבדם, אלא לצרף עליהם גם את כל אותם הסכומים שנמצאו לרגלי עזרה זו, באותן הערים והעיירות שעזרה זו הגיעה אליהן על אתר, ובאופן זה יוגדל ערכה של עזרה זו הרבה יותר.
לאהרי דוגמאות אחדות: בעיר לענינגראד, למשל, מקבלים המתעסקים בלימוד תשב"ר בחדרים (קרוא עברית, חומש ותנ"ך) מקופת העזרה של ה"דזשאינט" סך מאה רובל לחודש. מספר החדרים והתלמידים יעידו על הסכומים שלענינגראד עצמה נותנת משלה ע"ז. הרי רשימה קטנה:
לבריעה ילילג רפסמ,
לגםוקמה
לדםידימלתה רפסמו:
לה1
לוילסאווה יאה לילגב
לז23 לת'
לח1
לטבגליל הצד ידרגורטיפה
מ22
מא1
מבאיאנווערעד איאוואנ לילגב
מג5
מד1
מהיקסצעפ איאוואנ לילגב
מו15
מז1
מחיקסלאקינ איאוואנ לילגב
מט15
נ1
נאתובוחר איאוואנ לילגב
נב18
נג1
נדאקוואגיל איאוואנ לילגב
נה14
נו1
נז128 יקסווענ איאוואנ לילגב
נח57
נט1
סאקסאוואכז איאוואנ לילגב
סא15
סב1
סגיגראביווה דצ לילגב
סד6
סהס"ה 190 תלמידים ב-10 מקומות.
סוסכום הוצאות שכר-הלימוד של כל התלמידים עלה ליותר מאלף רובל לחודש, ובכן איפוא מקבלים הלנינגראדים עזרה מקופת ה"דזשאינט" רק אחד אחוז מעשרה. שמא תאמר שאין לנינגראד נצרכת בכלל לעזר מן החוץ, ויכולה היא לכלכל בעצמה את הוצאותיה יב[ו]או המספר הרב שבצמה לע ודיעיו,לבקל םיעצמא רסוחמ,םירדחהל ץוחמ םיראשנה םיינעה ינב ל [...] המתעסקים של החדרים מוכיחים שאילו היו אמצעים על שכר הלימוד די-הצורך, אפשר היה להוסיף ב' או ג' מאות תלמידים! נשארים כל אלה הילדים מבלי חינוך יהודי ומבלי לימודי התורה והיהדות אך ורק מחמת חסרון אמצעים.
סזוהרי דוגמא מעיר שלימוד התורה מצא שם קן ביותר: מינסק. כחמש מאות תלמידים נמצאים שם (מלבד המלמדים הפרטיים שלומדים עם בני בעלי-הבתים שלא ע"י הנהלת הועד), הנחלקים במוסדות לימוד שונים: א) חדרי-התלמוד-תורה; ב) ישיבה א'; ג) ישיבה ב'; ד) קבוץ. מספר התלמידים בפרטיות הוא:
סחםידימלתה רפסמ
סטםדומילו:
ע126
עאשמוח תלחתה
עב147
עגך"נתו שמוח
עד146
עהא הבישיו ת"תב םישרפמו ארמג'
עו60
עזב הבישיב ת"פג'
עח15
עטץוביקב 'יקסופו ת"פג
פה"ס - 494 תלמידים.
פאתלמידי הישיבות הרבה מהם מערים אחרות, ומתכלכלים הם מהועד המפקח גם במזונות. סך 2200 רו"כ לחודש מוציא על כל המוסדות הללו במזומנים, מלבד מה שנותנת העיר מינסק מזונות למספר רב של התלמידים, שעולה ג"כ לסכום מסויים, ועל כל אלה מקבלת היא מסכומי ה"דזשאינט" סך 826 רובל לחודש.
פבנביא בזה גם דוגמא של דו"ח כספי מעיר אחת שבנגב, ניקאלייעוו. ששה חדרים נמצאים שם ומשגיח כללי אחד על כולם. התלמידים לומדים כתות, כתות. בחדר אחד יש 18 תלמידים, בהשני 17 וכו'. מספר כל התלמידים 83, ומהם 7 בני גמרא. הדו"ח:
פגשדוחל כ"ור םוכס,
פדהאצוה
פה210
פוםידמלמהל דומיל-רכש
פז20
פחחיגשמהל
פט20
צהריד רכש
צא5
צבדומיל-ירישכמ
צג60
צדכלכלת 6 תלמידים ממקםירחא תומו
צה17
צוהלענהו השבלה
צז11
צחהקסה
צטס"ה 343 רו"כ לחודש.
קמקהילת ניקאלייעוו תמיכה, ע"י יו"ר ועד הרבנים, מסכומי ה"דזשאינט", סך שבעים רובל לחודש, וכל השאר נאסף מבני העיר עצמם.
קאובניקאלייעוו זו יסדו דבר חדש ומעניין, שכדאי לציין ביחוד: חדר לבנות.76 טראגי מאוד הוא מצבן הרוחני של צעירות ישראל במדינותינו ואין דואג להמציא גם להן חינוך יהודי ולימודי היהדות, והסביבה הזרה משפיעה כמובן לרעה על רוחן. והנה נתעוררו הניקאליעוויים לעשות נסיון והתחלה במקצוע זה. בחודש טבת יסדו החדר לבנות, י"ג תלמידות נמצאות לע"ע. לומדות חומש ושהוקת שי.'וכו םיחקל תועמו - םשמ םיבתוכ - כי לימי הקיץ יתרבו התלמידות, וצריך יהיה לפתוח עוד חדר במקום אחר בעיר. תומכים אותם ע"ז מסכומי ה"דזשאינט" בסך שלשים רובל לחודש, אבל אין הסכום מספיק לפי הצורך שיש בדבר.
קבולא למותר להביא גם דוגמא מאחת המחלקות של ישיבת "תומכי תמימים" המקבלות עזר ידוע ומוגבל גם מסכומי ה"דזשאינט". ישיבת "תומכי תמימים" יש לה בכמה מקומות בססס"ר מחלקות, וחניכיהן רובם ככולם היו מערים ועיירות אחרות, המתקבצים תחת דגל ה"תמימים" ומתחנכים ברוח התלמוד ומוסר היהדות. כך יש לה לישיבה זו מחלקות: נעוול (ששם גם ההנהלה הראשית של הישיבה וכל מחלקותיה), בחארקאוו, בקרעמענטשוג, בראמען ובפאלאצק. מתייסדת עתה גם מחלקה חדשה בוויטעבסק. הרי חשבון ההוצאה-הכנסה של המחלקה הקרעמענטשוגית של ישיבת ה"תמימים", אשר 61 תלמידים לומדים ומתחנכים במחלקה זו (מהם 18 מקרעמענטשוג עצמה ומתכלכלים בבית הוריהם). הבאדזשעט החדשי הוא:
קגהכנסה
קדתוק]יפוק] - לבור
קהתורוקמהו
קו350.00
קזםינמוזמב הסינכמש גושטנעמערק ריעה
קח558.00
קט31 שדוחל לבור 18 דימלת לכל הלועש,תונוזמב ריעב םיקפתסמש םידימלת
קי145.00
קיא7 הבישיה תפוקל שדוחל לבור 145 םימלשמש םידימלת
קיב355.32
קיגמהקופה םימימת יכמות לש תיללכה
קיד116.68
קיהטניאשזד"ה לש הרזעה ימוכסמ"
קיוס"ה 1525 רובל לחודש.
קיזהוצאה
קיחתוק]יפוק] - לבור
קיט1075
קכהוצאות של 53 תלמידים 25 רובל לחודש על כל אחד (18 רובל מזונות 1/24.50 תונטק תואצוה -2.50ו השבלהו הלענה).
קכא250
קכבתובישי-ישאר תואצוה
קכג120
קכדםיחיגשמ
קכה30
קכושוןויקנ ילהנמו םיצע יבטוח,םימ יבא
קכז50
קכחהקסהו רואמ
קכטס"ה 1525 רובל לחודש.
קלשלשה מקורים ראשיים ישנם איפוא להכנסת המחלקה: מבני העיר, מקופת ה"תומכי תמימים" (שמכלכליה ומנדביה הם כמעט כולם יהודי רוסיה) ומסכומי ה"דזשאינט". העזרה היותר גדולה (יותר מן 900 רובל לחודש) נותנת העיר קרעמענטשוג עצמה, ואחריה קופת התו"ת (355 רו"כ לחודש) והעזרה יותר מצומצמת ניתנת מסכומי ה"דזשאינט": 116 רו"כ לחודש.
קלאומתאוננים אמנם מכל המקומות שקבוץ הכספים עולה להם בקושי גדול ובדוחק עצום ואשר ע"כ אין לאל ידם להרבות את מספר התלמידים. אבל קושי ודוחק זה עצמו מוכיח עד כמה חביבה וקדושה היא עבודה זו עליהם, ועד כמה עלולה העזרה שמן החוץ לעורר את הכחות העצמיים על אתר, ועד כמה נחוץ להגדיל את כמות סכומי העזרה בכדי שאפשר יהיה להרבות מספר התלמידים.
קלבמוסד של תורה אחד ישנו המתכלכל כמעט כולו מסכומי העזרה של ה"דזשאינםינברה תיב" לש דסומה אוה."ט - בית יוסף" שבנעוועל, המתחלק לשני פלוגות: פלוגת הרבנים שחניכיה משתלמים להוראה ורבנות, ופלוגת השובי"ם המלמדת את חניכיה אומנות השחיטה ומכשרתם להיות שובי"ם מומחים בקהלות ישראל. ואין המוסד מסתפק בלימוד חניכיה בלבד, אלא משתדל הוא אחרי גמור החניכים את חק לימודיהם במוסד, למצוא עבורם גם משרות ראויות בקהלות הדרושות לכך. רשימות מפורטות ע"ד הרבנים והשובי"ם שגמרו את חק לימודם בהמוסד ונתכוננו ע"י המוסד על משרות של רבנות או שו"ב, וכן ע"ד אלו שגמרו ולא נתכוננו וכן ע"ד אלה שמתחנכים כעת בהמוסד [...] ונמסרו בחורף העבר לב"כ ה"דזשאינט" בססס"ר, הד"ר הנכבד ונעלה מר יוסף ראזין שי'. כאמור למעלה נתכלכל אמנם המוסד ברובו מסכומי ה"דזשאינט" אבל אין לשכוח שהרבה אנשים הראויים להתקבל להמוסד נשארים מבחוץ, למרות בקשותיהם ותחנוניהם לקבלם ב"בית הרבנים", לרגלי חסרון אמצעים בקופת המוסד.
קלגובין מוסדות התורה השונים שמקבלים במדה זו או אחרת עזרה מסכומי ה"דזשאינט" צריך לציין גם שיעורי-התורה של האגודות "תפארת בחורים". ערך חשוב מאוד יש להן להאגודות הללו, שמטרתן לאחד את הצעירים חניכי בתה"ס הגבוהים הכלליים, בני משרה במוסדות שודומלת,תוינשמ: הרותה ידומילב םוי לכב תועובק תועשב קסעתהל םיכישממ,הקזחב םהיתובלב םעפמה תיתרוסמה תודהיה חור ללגב ךא,םתרשמו םתכאלמו וידומילב שיא שיא םיקסעתמו םידורטה,תונוש תוינמוא ילעבו,םינ [...] תנ"ך, ועוד. ישנן לע"ע אגודות תפ"ב בהערים: מאסקווא, לענינגראד, וויטעבסק, מינסק, נעוול, וסאמארקאנד. תנועה וחיים מורגשים בין התפ"ביים הללו, ובטפוח ופקוח הראוי אפשר היה להרחיב התנועה רבתי הערך הזאת, גם במקומות אחרים. בסך של שתי מאות רובל לחודש נתמכות כל ששת האגודות מסכומי ה"דזשאינט", ובמה נחשב סך מצער כזה לעומת הנחיצות והאפשרות לעבוד במקצוע רב-הענין ורב-התועלת הזה.
קלדהדוגמאות האחדות הנזכרות למעלה, יוכלו לשמש לבנין-אב לכל המקומות והמוסדות של תורה המקבלות עזרה מסכומי ה"דזשאינט", ובכלות השנה יוגש גם חשבון מפורט מכל הסכומים הניתנים מעזרת ה"דזשאינט" על הפצת לימוד התורה בססס"ר. במספרים כוללים מתחלק הסך שקצבה ה"דזשאינט" על שנה זו, באופן שנרשם בהפרוטוקול של ישיבת ועד הרבנים, שנמסר להד"ר הנכבד מר ראזין שי' בחורף העבר.
קלהערכו של הסכום שנקצב מה"דזשאינט" גדול הוא, כאמור למעלה, לא רק מצד עצמו כ"א ביותר מצד הכוחות העצמיים המתעוררים מאחדחיב הלא לכ םג לבא.המצע ריעה ינבמ רתוי דוע הדגנכ הדילומ,הרותה דומיל יכרצ לע "טניאשזד"ה ימוכסמ ריע וזיאל תנתינה הטורפו הטורפ לכ.ר"ססס תנידמבש םיאכדנה וני - םיימוקמה םיעצמאה ףוריצב ץוחה ןמ הרזעה - אינן מספיקות כלל למלא את כל החסר וכל הנחוץ למוסדות התורה שבעיר, באופן שהרבה תלמידים נשארים מבלי חינוך יהודי לרגלי חסרון כסף. מלבד זה הנה הרוב של קהלות ישראל שבכל קצווי ססס"ר נשאר מבלי קבלת שום עזרה מסכומי ה"דזשאינט", באין שום אפשרות לכך לרגלי מיעוט הסכום. לפי התקציב שהגשנו בשנה העברה חשבנו לעבוד במאות ערים בלימוד התורה, אבל מיעוט הסכום נתן לנו האפשרות לעבוד לעת-עתה רק במספר של 70-80 ערים ועיירות. מאליו מובן איפוא עד כמה נחוץ ועד כמה מוכרח להגדיל את מדת העזרה הכללית הנקצבת מה"דזשאינט" על צרכי התורה בססס"ר לשנים הבאות.