Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 17·Letter 6306אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך יז·ו'שו

או'שו
ב"ה¹⁷⁸ י"ג כסלו תרצ"ב

בריגא

גידידי התלמיד החשוב והנעלה מר שניאור זלמן¹⁷⁹ שי'

דשלום וברכה!

המכתבו מז' כסלו קבלתי, ובטח קבל בינתים את מכתבי מה' כסלו¹⁸⁰ שבו בארתי כוונתי בישיבתו שם¹⁸¹, ובודאי ימלא מה שבקשתי לכתוב לי לפרקים קרובים.

וומה שכותב בנדון אלו שהולכים בלא זקן, רק שמבטיחים שכאשר יהיו בהישיבה דווארשא אזי יגדלו זקנם, הנה הוא א"א לבא להישיבה דווארשא בלא זקן, כי שם עלולים להתקבל רק אלו שבהנהגתם החיצונית ג"כ מתנהגים כראוי.

זובכלל הנני חושב אשר בכל ישיבה וישיבה יש רק מספר ידוע של תלמידים שיכולים ללמוד באמת, ולפי ערך זה יש גם בתו"ת, והחילוק הוא רק שהתלמידם שלנו אינם עוסקים בזה להראות הדבר אל הזולת, ואינם עוסקים לפעול על הזולת, אשר הוא מחסור גדול העדר השימת לב לפעול בהזולת. אמנם מקוה אני אשר במשך הזמן יתוקן דבר זה.

חכפי שכתבתי במכתבי הקודם, ישהה שם לערך חדש וחצי, ובמשך הזמן הזה יספיק לאגד חברים כאלו אשר יוכלו ללמוד בעצמם איזה ענין בדא"ח, כמו פרק תניא או מאמר בלקו"ת או מהקונטרסים הקלים שנתן להם. ובטח יהיו לו איזה מהם אשר יוכל לבא עמהם בכתובים כאשר יסע, ולפעול עליהם אשר יעבדו בהישיבה בהנוגע להתעוררות ללמוד החסידות וידיעת החסידות. ובכדי אשר אלו האחדים שחושבים לזמן הבא לבא לווארשא יוכלו להתקבל, נחוץ אשר יעשו בזה דבר מה.

טוגם נחוץ לדעת מצבם בלימוד הנגלה, והנני חושב אשר במשך הששה שבועות יוכל לפעול דבר זה.

יבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א, מזכיר

יאח. ליבערמאן