Chabad Library · The Frierdiker Rebbe
Igros Kodesh Admur Rayatz· Vol. 17· Letter 6405אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ· כרך יז· ו'תה
או'תה
ב"ה578, ג' מרחשון תרצ"ו
ב"ה578, ג' מרחשון תרצ"ו
באטוואצק
גמכתבו במועדו קבלתי, ונהניתי לקרא כי שמח הוא בחלקו בחיים הכלכלים והמשפחה, השי"ת יעזרהו בכל הדרוש לו ולב"ב יחיו מנפש ועד בשר.
דאמנם במחצית השני דחדש אלול, וחדש תשרי, מפני כבוד הימים נוראים וימים טובים ועבודתם, כבד עלי עריכת מכתבים, ואחר עד כה, עד בא מספר מכתבו על הסדר.
הומה שכותב על אודות חייו המוסריים ומצבו בעניניו הרוחניים, הנה ברור לי הדבר במופת מוחשי, אשר אותן החקיקות טובות באהבה פנימית לתורה ויראת שמים, והרגש הטוב באהבת רעים ודרכי החסידות, שנחקקו במוחו ולבו מימי שבתו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש, שמורים אצלו בתוכיות ופנימיות נקודת לבבו.
וולא אפונה אשר אותן ההתועדות – פארבריינגען – במועדי שמח"ת וי"ט כסלו בכלל, ואותן ההתועדות שישב בהן הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בפרט, הנה כל המחזה בהדרת קדשה נצבה לנגד עיניו.
זהזכרון הוא אחד הכשרונות הכי נעלים, אשר כחו עז להעמיד את האדם בהוה באותן ההרגשים של העבר החולף, ומי שחוננו ה' בכשרונות הזכרון והציור שיכול לזכור את העבר הטוב בדמותו וצלמו, הוא החי בארבע אמותיו בכל מקום שהוא, זאת אומרת אשר הסביבה הריקנית אינה משפעת עליו כל כך, ועלול הוא בכל עת להתרומם מחיי החולין ולעמוד על גובה הראוי לו, באשר סוף סוף אדם הוא ולא שור לעול המחי' והכלכלה, ולא חמור למשא החיים הבשריים לבד.
חבאחד הטיולים שזכיתי להתארח עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, במאריענבאד בקיץ תרס"ח579, אמר "כתיב580 זה ספר תולדות אדם581, תולדות כל אדם בחינוכו ואורחות חייו על פי ההשגחה העליונה, הוא ספר שלם, יש אדם אשר תולדותיו הוא ספר החכמה, ויש אדם אשר תולדותיו הוא ספר ההצלחה, ויש אדם אשר תולדותיו הוא ספר המוסר, בכל אופן הנה תולדות כל אדם הוא ספר המלמד דעת, המביא תועלת רב".
טבכתבי דבריי אלה נזכרתי על כמה רשימות מארחות חיי כמה סוגי בני אדם שהזדמן לי להפגש עמהם באופנים שונים, אשר יכולים להשתמש בתור מופת מוחש על כל האמור בזה, כי הזכרון והציור מהעבר הטוב בספר תולדות אדם, הנה עפ"י ההשגחה העליונה, מעמידים את האדם על הגובה הראוי לו.
יואבחר באחד הרשימות מאיש אחד, גזע משפחה מיוחסה בישראל בכלל, ובקרב החסידים בפרט, כמובן מבלי הזכרת השם הפרטי, והנני מצרף למכתבי זה582 העתקת הספור בעתו ובזמנו, ככל הכתוב בספרי רשימותיי.