Igros Kodesh Admur Rayatz·Vol. 17·Letter 6511אגרות קודש אדמו״ר מוהריי״צ·כרך יז·ו'תקיא

או'תקיא
ב"ה⁹⁹³, כ"ג אדר, תש"ב

בברוקלין

גידידי וו"ח אי"א מוהרמ"ל⁹⁹⁴ שי'

דשלום וברכה!

הבמענה על מכתביו;

וההמחאה של ידידנו ... קבלתי באיחור ... והשי"ת יעזר לו ויחזק את בריאותם, ויתן לו דעה וכח להתמסר לעבודת הצדקה – לא רק בממונו אלא גם בגופו וטרחתו, לדבר בתיליפון וללכת לאסוף, וכל יום ויום תהי' עבודתו בעבודת הצדקה מרובה מחבירו, ו[א]ז הנה כל יום יום תהי' ברכתו מרובה משל חברו, און אזוי בעדארף טאן א עלטערער איד בכלל און א חסידישער איד בפרט, להשתדל אשר כל שעה ושעה זאל בריינגען א תועלת כפולה ומשולשת, תועלת להמעשה, תועלת להעושה ותועלת להקופה של צדקה.

זהוד כ"ק רבינו נ"ע כותב⁹⁹⁵ אשר היד הנותנת צדקה נעשית מרכבה, א"כ בשעה שהמעשה עוסק בעניני צדקה הרי כל גופו הוא מרכבה לאלקות, ובימים של עבודה כזו במעשה הצדקה בהתמסרות אמיתית אפשר לתקן את ימי ושנות הנערות הבחרות והאברכות, ולפדות עצמו ממאסר הנה"ב ולרחוץ עצמו, ארום וואשען זיך פון די חטאת נעורים בלאטע, ובעזה"י להעמיד עצמו, אוועקשטעלען זיך בקרן אורה וזוכים לאריכות ימים ושנים.

חיעתיק דברי אלה, וימסור לידידנו ... ולשאר ידידנו הזקנים הפנוים מעסקים, לעוררם בזה אז זיי זאלען זיין פון די וואס חטוף ואכול חטוף ואכול, אריין כאפען מעשים טובים, והשי"ת יעזרם בגשם וברוח.

טידידו הדו"ש ומברכו

ייוסף יצחק