Igros Kodesh·Vol. 1·Letter 11אגרות קודש·כרך א·יא

איא

בב"ה, ד' י"ט שבט, צ"ט

גפאריז

דכבוד הרה"ג והרה"ח וו"ח אי"א נבון ומשכיל

הוכו' וכו'

ומהור"י שי'

זשלום וברכה!

חהמכתב בצירוף העשרים ושמונה הגיע בזמנו.

טומה שכותב בענין הצמצום, אשר אחד ממכיריו אומר, שכל השיטות בזה הולכים למקום אחד

ינפלאתי ביותר גם על קס"ד כזה, ובפרט אשר כת"ר מכנהו במכתבו בשם לומד ספרי המקובלים, כי פשיטא אשר אינו כן כלל וכלל. ועוד בדור הראשון שאחר האריז"ל, שהוא גילה לנו סוד הצמצום, הי' בענין הצמצום חלוקי דיעות בין בעלי תריסין מן הקצה אל הקצה, כנראה בספריהם, ונמשכה המחלוקת גם אח"כ.

יאוהוא בשני ענינים עיקרים: אם הצמצום הוא כפשוטו א"ל. סילוק או העלם. אם הצמצום הוא רק באור או גם במאור.

יבואפשר בזה ד' שיטות א) הצמצום כפשוטו וגם בעצמותו. וראית הסוברים כן, דאיך אפ"ל דהמלך נמצא במקום האשפה ח"ו. ב') הצמצום כפשוטו אבל רק באור. ג) הצמצום דלא כפשוטו אבל גם במאור. ד) הצמצום דלא כפשוטו ורק באור.

יגוהנה המתנגדים בימי אדה"ז אחזו בשיטה א' הנ"ל וכידוע, והיו מפרשים לית אתר פנוי מיני' היינו מהשגחתו, ואמרו אשר השיטה דהעצמות נמצא בכ"מ, היא סותרת לדינים דמבואות המטונפות וכו' וכו', וכמ"ש בכרוזים ומודעות שפירסמו בזמן הבעש"ט ואדה"ז. ועיג"כ שער היחוה"א פ"ז ואגה"ק ססכ"ה. וכמדומה לי שגם ב"בית רבי" נדפס מכתב אדה"ז מדבר בזה.

ידשיטת בעהמ"ס נפש החיים, שמזכיר כת"ר במכתבו הוא כשיטה ג' הנ"ל. וחלק בזה על רבו הגר"א. - ובכלל, נראה שראה הר"ח מואלאזין ספרי חב"ד, ובפרט ס' התניא, ונשפע מהם, אף שאיני יודע זה בהוכחות גמורות.

טואבל אנו אין לנו, אלא כשיטה ד' הנ"ל, שאין הצמצום כפשוטו, וג"ז לא במאור אלא באור, ורק בבחי' התחתונה שבאור שלפה"צ, וכמבואר בספרי וכתבי חב"ד.

טזובימינו אשר זכינו לאורה, שנתבארה מסכת הצמצום, באריכות לפי ערך ובכמה וכמה פרטים, בספרי תורת חסידות חב"ד הנדפסים ואשר בכתב, הנה הרוצה לדעת ענין הצמצום, עכ"פ במדה ידועה, בהבנה והשגה, אין לזה דרך אחר אלא לעיין בהנ"ל. וכדי להוכח בזה, די להשות הנאמר בזה בשאר ספרים, שכנראה כמה מהם לא רצו לפרט הדברים מאיזה טעמים, להמבואר בספרי חב"ד.

יזאיני יודע איזה ספרים וכתבים ישנם אצל כת"ר כדי לציין אליהם.

יחויעוין בענין הצמצום: תו"א ד"ה פתח אלי' (וישנם ע"ז הגהות אדנ"ע שהו"ל, בקופיר, באטואצק), לקו"ת הוספות לויקרא ד"ה להבין מ"ש בס' אוצ"ח, שער היחוד, ס' המצות מצות האמנת אלקות ושרש מצות התפלה (מתחיל מפרק ל"ד), סי' ע"פ זכר רב טובך. בדרושי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א הנדפסים: אל יפטר אדם פ"ט, דרשו ה' רצ"א, על כן יאמרו רצ"א, שבועות רצ"ג דף ח', טוב לי רצ"ז.

יטכן בטח יש אצלו המשך רס"ו, ומבואר גם שם: מתחיל מד"ה ויולך ה' את הים, ומד"ה אנכי ה"א.

כושייך לענין הצמצום גם המבואר בתניא פמ"ח ומ"ט ונתפרש באריכות יותר בדרושי יביאו לבוש מלכות שבתו"א ושערי אורה.

כאציינתי גם הידועים בטח לכת"ר לשלמות הדבר.

כבואסיים בכבוד ואיווי כט"ס

כדיא
נדפסה בבטאון חב"ד גליון לא ע' 43. לקו"ש חט"ו ע' 470 והוגהה ע"פ צילום כתי"ק.

כהמהור"י: בנימינסון. בהמשך לזה אליו - לקמן אגרות יד. עו.

כובענין הצמצום... אחד ממכיריו: כנראה הוא מוה"ר אליהו אליעזר דסלר, שלפי העיון בס' התניא ובס' נפש החיים בא למסקנא שאין חילוק יסודי ביניהם, ועפי"ז ביקש לבאר לו "את גדר המחלוקת בנין הצמצום בין בעל התניא זי"ע והגר"א ז"ל, אם נחלקו בגדר ענין הצמצום גופי', הן כפי המבואר ב"נפש החיים" למתבונן ומעמיק, דא ודא אחת היא" (מרביצי תורה ומוסר ח"ג ע' סו). בתחלה פנה בנד"ז, בקיץ תרח"ץ, אל ה"ר יצחק "המתמיד" הורוויץ, שהשיב לו (קובץ יגדיל תורה נ.י. חוב' סא סי' קי) "הספר נפש החיים אינו ת"י כעת... אכתוב לכת"ר ענין הצמצום כפי המבואר בתורת החב"ד". לאח"ז נשאל בזה כ"ק אדמו"ר שליט"א ומשיב באגרת שלפנינו שבעל נפה"ח חלק בזה על רבו הגר"א.

כזמכתב אדה"ז מדבר בזה: נדפס באגרות קודש שלו אגרת לד (ע' פה ד"ה ובפרט).

כחהגהות אדנ"ע: נדפסו בקונ' בפ"ע, הגהות לד"ה פתח אלי' תרנ"ח, קה"ת תשמ"א.

כטשער היחוד: לאדמו"ר האמצעי, הנדפס בס' נר מצוה ותורה אור.

לס' המצות: דרך מצותיך.