Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אכ
בב"ה כ"ג אייר תש"ב
גכבוד ידידנו הרה"ג הרה"ח הנעלה, התמים
דהמצוין וו"ח
האי"א וכו', מוהר"ר משה פנחס נ"י הכהן, כץ
ונוארק
זשלום וברכה!
חהננו מודים לו עבור ההערות שכתב לנו בנוגע לה"שמועסן", ובע"ה נתקן בחוברות הבאות מה שנוגע להערתו סימן א
טבנוגע להערה ב' א"א באו"א בדבור לקטנים, כי לכתוב "נפטר" לא יבינו מה זה, והלא כן תרגמו גם בחדר מלפנים. (בפרט ע"ד יעקב אבינו לא מת, עיין בהערה להלן).
יועל הערתו ג', הנה עיקר הכונה הי' לספר ע"ד ציור הכלים כדי שידעו מזה, ולא להפליא ע"ד צפוי הזהב, ולכן לא נכתב ע"ד צפוי הקרשים.
יאבכלל שמחנו לראות כי קרא השמועסן בעיון, ואם תהיינה לו הערות גם להבא בטח יודיע לנו ונתענין בהן.
יבבהזדמנות זו הננו לבקשו להשתדל בהפצת השמועסן במחנו, כי גודל ערכם ותועלתם לקוראים הצעירים הן בטח הכיר, ונשמח לשמוע מה אפשר לו לעשות בזה.
יגבכל הכבוד, בברכת לאלתר לגאולה,
ידמרכז לעניני חנוך
טו בענין יעקב אבינו לא מת. עיין בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ בגוף, ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד, ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'.
טזועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף שפי' שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא אתכניש מעלמא ואזל לגבי סיהרא. ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח מצראי.
יזובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב דוקא לא מת, אבל היתה מיתה בישראל.
יחויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק א[ל] תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו מתי ל' מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נ, ג. ע, א. רש"י תענית מ: ד"ה אף) וירא ישראל ישראל סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר ויקרבו ימי ישראל כו'.
יטוהנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם מיתה.
כוכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' סס"ג:
כאוברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין הזה במס' שבת ובמס' כתובות - נראה כונתו לשבת (קנ"ב:) וכתובות (קג.) ועייג"כ ב"ב (נח.). -
כבואולי החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל ביעקב תחופף עליו כל היום - ובאלשיך חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד"ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת כסה"כ. וזהו מעלה באם רק לפרקים יורדת.
כגוי"ל דהיינו דוקא במי שהי' בהם מיתה ונפסק קשור הנשמה והגוף, משא"כ יעקב אבינו דלא מת, דאדרבה העילוי הוא נשמה בגוף דוקא. ועדין צ"ע.
כד הערה לאחר זמן:
כה*) ראה תורת לוי יצחק על הש"ס למס' תענית שם (ע' ו' ואילך), שזהו מצד שמדת יעקב הוא ת"ת - תתן אמת ליעקב (ושם ס"ע ז: אמ"ת ליעק"ב הוא תיבות יעק"ב ל"א מ"ת). עיי"ש באריכות. ובשיחת כ' מנ"א תשל"א.
כוכ
בענין יעקב אבינו לא מת: עיין בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ בגוף. ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד, ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'. ועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף שפי' שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא אתכניש מעלמא ואזל לגבי סיהרא. ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח מצראי. ובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב דוקא לא מת, אבל היתה מיתה בישראל. ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק א[ל] תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו ל' מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נ, ג. ע, א. רש"י תענית מ: ד"ה אף) וירא ישראל ישראל סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר ויקרבו ימי ישראל כו'. והנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם מיתה, וכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' סס"ג: וברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין הזה במס' שבת ובמס' כתובות - נראה כונתו לשבת (קנ"ב:) וכתובות (קג.) ועייג"כ ב"ב (נח.). - ואולי החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל ביעקב תחופף עליו כל היום - ובאלשיך חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד"ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת כסה"כ.
בענין יעקב אבינו לא מת: עיין בחדא"ג שלא מת היינו בנפש, משא"כ בגוף. ולכאורה ל"מ כן בתוס'. וי"ל דדברי התוס' הם לפי הקס"ד, ולא אחרי הקושיא וכי בכדי ספדו ספדיא וכו'. ועיין ברמב"ן עה"ת סוף בראשית שכ' "יעקב אבינו לא מת כו' ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא" (אף שפי' שם גם באופן אחר). ובזח"א רמח: יעקב לא מית כו' שימשא לא מית אלא אתכניש מעלמא ואזל לגבי סיהרא. ועייג"כ ביאוה"ז פ' ויחי סד"ה ת"ח מצראי. ובאלשיך (בראשית מז, כט) דיעקב דוקא לא מת, אבל היתה מיתה בישראל. ויומתק עי"ז שינוי השמות בפסוק א[ל] תראי תולעת יעקב מתי ישראל, ע"פ דרז"ל בב"ר פ"ק, וכפי' מהרז"ו ל' מיתה. אבל צ"ע מדרז"ל (זח"ב נ, ג. ע, א. רש"י תענית מ: ד"ה אף) וירא ישראל ישראל סבא. ובב"ר פצ"ו ואין אתה מת שנאמר ויקרבו ימי ישראל כו'. והנה לכאורה פשוט דרק יעקב לא מת*, משא"כ אברהם וכו' שנאמר בהם מיתה, וכן משמע בתו"א ד"ה להבין בי' ענין האבות ה"ה המרכבה ולקו"ת ד"ה ושמתי כדכד הב' סס"ג: וברמב"ן (שם) שכ' וענין המדרש הזה כו', משמע דס"ל דבכל הצדיקים יש ענין זה, וכמו שמסיים שם ויובן הענין הזה במס' שבת ובמס' כתובות - נראה כונתו לשבת (קנ"ב:) וכתובות (קג.) ועייג"כ ב"ב (נח.). - ואולי החילוק, דבכל הצדיקים הוא רק לעתים מזומנות כלשון הרמב"ן, אבל ביעקב תחופף עליו כל היום - ובאלשיך חילק דביעקב גם רוח ונשמה לא נסתלקו ובשאר צדיקים רק נפש. ועי' תוד"ה ונשמתו, שבת (קנג.) דמשמע דא"א להיות כל היום אם נשמתו גנוזה תחת כסה"כ.
כזוזהו מעלה באם רק לפרקים יורדת. וי"ל דהיינו דוקא במי שהי' בהם מיתה ונפסק קשור הנשמה והגוף, משא"כ יעקב אבינו דלא מת, דאדרבה העילוי הוא נשמה בגוף דוקא.
כחועדין צ"ע. הערה לאחר זמן: *) ראה תורת לוי יצחק על הש"ס למס' תענית שם (ע' ו ואילך), שזהו מצד שמת יעקב הוא ת"ת - תתן אמת ליעקב (ושם ס"ע ז: אמ"ת ליעק"ב הוא תיבות יעק"ב ל"א מ"ת). עיי"ש באריכות. ובשיחת כ' מנ"א תשל"א. חלקה נדפס בלקו"ש ח"ד ע' 1260 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
כט כבוד... כץ: אגרות נוספות אליו - לקמן לה. מג. קמ.
ל שמועסן: התחיל להופיע, מימיוגרף, בחנוכה תש"ב. מטבת תש"ג ואילך התחיל להופיע בחוברות נדפסות. ראה לקמן אגרת מז.
לא לכתוב "נפטר": נמשך כנראה לסיפור אלעזר הצדיק שבגליון הראשון "געשטארבן אין גרויסע יסורים".
לב ציור הכלים: בגליון אדר.