Igros Kodesh·Vol. 1·Letter 79אגרות קודש·כרך א·עט

אעט

בב"ה, יום ג' י"ב לחדש סיון, תשג"ה

גכבוד ידידי וו"ח אי"א חו"ב נו"מ וכו'

דמהורא"ס שי' שו"ב

השלום וברכה!

ואתו הסליחה על איחור תשובתי על מכתבו ע"ע מסיבות שונות, ועל של עתה באתי, והוא:

זסיום ש"ס משנה בע"פ נקבע ליום א' טוב סיון ואז יעשו גם חלוקה לשנה הבע"ל היינו עד א"ח שבועות תד"ש, ותקותנו אשר כת"ר בצרוף עם ידידנו הרה"ג והרה"ח כו' הרמ"ץ שי' וכל אנ"ש יחיו יסדרו גם אצלם חלוקת משניות בע"פ על להבא וביתר שאת משנה העברה.

חשלחנו למחנם הט' במשך הזמן מהנדפס פה על ידינו - נשלח על אדרעס הרה"ג והרה"ח כו' הרמ"ץ שי' ובבקשה רבה שיהי' בעזרתו, וכן יעורר את כל השייך לזה, להשתדל בהפצתם ומכירתם ע"י אירגון ועד מיוחד מצעירים בעלי מרץ לתכלית זו, או באופן אחר המתאים לפי תנאי מקומם, ויה"ר אשר יקוים בב"ב היעוד שיפוצו מעינותיך חוצה - דוקא - ויבוא משיח צדקנו.

טכתבנו ע"ד כהנ"ל להררמ"ץ שי' ובודאי הגיעו במועדו, ואיש את אחיו יעזורו וחפץ ד' בידם יצליח.

יומשלים בתורה, במ"ש כת"ר בבי' עניני מליקה - ודפח"ח.

יאועל יסוד מרז"ל דדברי תורה הם כפטיש יפוצץ סלע וכמה פנים לתורה.

יבעוי"ל - בקיצור - ענין המליקה בעבודת האדם, וע"פ המבואר בתורת החסידות.

יגמליקה היא מן העורף, היינו שמתחיל בהפרדת הראש מן הגוף ובפרט הלב, מן העורף ורק אח"כ בא לסימנין.

ידבעבודה חילוק דפנים ועורף: פנים עבודה שע"פ טו"ד, שהלב ובמדותיו מתנהג ע"פ הוראת המוח שבראש.

טועורף, קשה עורף שצריך להשתמש בענין קב"ע וכפי' בעל כרחו של הלב כדי שתהי' הנהגתו כדבעי למהווי.

טזעוף ובהמה בעבודה שזהו בינונים ורשעים, (ודגים הם בחי' צדיקים כמ"ש בכ"מ, אשר באדם גופא ג' בחי' צדיקים בינונים רשעים, זהו נפה"א נפש השכלית והגוף והנה"ב, ובמדרי' זו נתבאר ענינים במכתב הקודם), והנה נתבאר בתניא (פי"ב י"ג ועוד) אמיתית תואר בינוני ורשע, שאף הבינוני לא עבר עבירה מימיו והרע שבחלל השמאלי אינו יכול להוציא תאותו מכח אל הפועל מפני שהמוח שליט אצלו על הלב מ"מ הרע הוא בתקפו וגבורתו אצלו ואדרבה נתחזק יותר במשך הזמן, ולכן צ"ל העורף, הכח דכפית מדותיו מבלי הכנס בטענות שכליות עם הרע בשלמות ומן המוכן אצלו, ובפרט שלפעמים ועתים רבים יש להם טמטום הלב ואור הנשמה והשכל אינו מאיר כ"כ והעצה לזה הם רק ביטושים ולהרעים על היצה"ר (עיי"ש פכ"ט), ואצ"ל אשר בבהמה, רשע שהרע יש לו אחיזה גם באותיות דמחדו"מ שלו דומם שבנפש שזקוק לקב"ע דומם שבעבודה, ואם טרם ששחט הבהמה פסק אצלו כח הקב"ע - הבהמה טרפה (עי' חולין יט, ב) והנה בד"א בחוץ אבל כשמקריב העוף לקרבן בביהמ"ק, ששם היו הנשמות מתבטלות כנר בפני האבוקה, שאין לו רצון וחפץ אחר כלל שזהו ענין השתחוואה פנימית, צ"ל אתעדל"ת מעין אתעדל"ע, עבודתו ג"כ בבחי' פנים בשלמות לפי מדרגתו (משא"כ בבהמה כי לפום גמלא שיחנא) ולכן מולק מצד העורף ונשאר רק פנים, ואז מסיים בסימנין, והוא דוקא בעצמו של כהן ולא ע"י שכהני שלוחי דרחמנא נינהו, ששלוחו כמותו, כי ע"י עבודה בבחי' פנים נעשה יחוד פב"פ - ובזה יובן מה ששחיטה כשרה בזר משא"כ מליקה - ומשחרב ביהמ"ק יש מעין זה בשעת התפלה ות"ת שביהכ"נ וביהמ"ד נקראו מקדש מעט.

יזביאור ויסוד לכהנ"ל יובן ממ"ש בסש"ב פי"ב: "כ"א בעתים מזומנים כמו בשעת ק"ש ותפלה שהיא שעת מוחין דגדלות" ובפי"ג ובתורת ה' חפצו כו' כבשעת ק"ש ותפלה ושם בסוף הפרק מוכח דאהבת הבינונים בשעת התפלה היא מעין עבודת הצדיקים לקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הא' ס"ב דרושי עמלק ועוד.

יחבברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

כיו"ר ועד הפועל

כאעט
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1295 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

כב מהורא"ס: נעמצאוו.

כג סיום ש"ס משנה: ראה לעיל אגרת עו.

כד הרמ"ץ: רבקין, שבאגרת שלפנ"ז.

כה במכתב הקודם: ראה לעיל אגרת כז.

כו יו"ר ועד הפועל: מחנ"י.