Igros Kodesh·Vol. 1·Letter 87אגרות קודש·כרך א·פז

אפז

בב"ה יום ב' ר"ח מנ"א, תש"ג

גכבוד ידידנו אי"א וו"ח רב פעלים, חו"ב וכו'

דהתמים מהרי"ל שי' הלוי

השלום וברכה!

ומאשרים אנו בתודה קבלת מכתביו עם כל הנלוה אליהם, ובטח קבל בינתיים מכ' המזכיר שלנו.

זצוינו לשלח את ה"שמועסן" לכל מי שכמ"ע בקש עבורם כן נשלחו כרטיסים לחברי "משניות בע"פ" אשר רכש, וכל המוסיף מוסיפין לו.

חהמחיר של "חנוך לנער" 30 סענט.

טתודה עבור הבטחתו לדבר עם מנהלי הת"ת ע"ד "ספרנו" באם יקנו מספר רב יקבלו הנחה 20-30 פרוצנטים.

ימצרפים אנו לזה מכתב חוזר מהמל"ח למוסדות החנוך ע"ד ספרנו, אולי יואיל נא כמ"ע להודיע לנו הכתבת של כל הת"ת ושאר מוסדות החנוך שבעירו, כדי שנוכל לשלח החוזר גם להם.

יאבהתאם עם שיחתנו ע"ד הנחיצות לרכוש חותמים תמידים על כל הוצאות "קהת", שולחים אנו לו גליונות - חתימה, ובטח יועילו לו למלא בע"ה, את הבטחתו בזה.

יבאם ירצה ליתן במתנה להספרי' של "קהת" ס' "למנחמ"י" הכפול שאצלו, ת"ח.

יגת"ח על הצעת השערתו בסיום מכ' אדנ"ע ע"ד סתימת דלת שצ"ל "ואח"כ יכול לסותמה", ואם אודע בזה דבר מה אודיענו.

ידולסיים מענין שבת זה:

טואם השתתפו גם משבט לוי במלחמת מדין ב' גירסות ישנם בספרי - הובא ביל"ש - ע"פ לכל מטות ישראל: א) לכל, להוציא שבט לוי, היינו שלא יצאו במלחמה ב) לכל, לרבות שבט לוי וכן היא גירסת רש"י, שהעתיק כן בפירושו ע"פ זו.

טזוי"ל הרמז בעבודה דהנה איתא ברמב"ם (סוף הל' שמיטה ויובל) דשבט לוי אין עורכין מלחמה כשאר ישראל, וא"כ צ"ל למה נשתנית מלחמה זו?

יזומובן ע"פ משנ"ת בדרושי החלצו (בלקו"ת ושל אדנ"ע רנ"ט ועיין "היום יום" עמוד עד) דמלחמת ז' עממין בעבודה היינו ז' מדות רעות, גסות הרע, והכבוש הי' להתיישב בארצם ולהיות אדם חורש אדם זורע וכו', ובמילא לויים הובדלו מעניני העולם (רמב"ם שם) ותפקידם הוא יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל (דברים לג, יוד) שאדם חורש וזורע סותר לזה (עיין ברכות לה, ב) אין להם שייכות מצד עצמם לענינים הגשמיים ולא לגסות הרע.

יחמשא"כ מדין שלא היתה המלחמה לכבוש מקום ישוב, כ"א לנקום נקמת ד' וכמ"ש הרמב"ן (במדבר לא, כג וכו') ובעבודה ענינו דקות הרע, ולכן גם הלוי צריך להחלץ למלחמה זו.

יטובזה יובן ג"כ עוד הפרש שבין מלחמת מדין לשאר מלחמות, שבמלחמה זו הי' אלף למטה, בשוה מכל השבטים, בין מרובה באוכלוסין בין המועט באוכלוסין.

כוהטעם פשוט ע"פ הנ"ל שבמלחמת כבוש כדי לנחול הארץ אשר לרב תרבו את נחלתו וגו', צריך הי' שבט הרב להרבות גם ביוצאי צבא גם עפמשנת"ל הענין בעבודה מובן דהנה רע שבגלוי תלוי בריבוי האחיזה בענין העולם, ל"ט מלאכות דימי החול, משא"כ דקות הרע שמצוי בעובדי ד' ג"כ עיין בהחלצו לאדנ"ע.

כאאבל הרי עבודה קשה היא לבער דקות הרע (וכנראה מאריכות וקושי גלות האחרון זה, שלא בערך לגלות בבל), לכן צ"ל המלחמה דוקא ע"פ הוראת משה רבינו (ואתפשטותא דמשה בכל דרא ובפרט בגלותא בתראה דרא דעקבתא משיחא, וכמ"ש בת"ז תי' ס"ט ובלקו"ת להאריז"ל פ' ואתחנן) והליכה למלחמה, הוא באופן "דוימסרו" במסירת נפש (ספרי הובא ביל"ש) ועי"ז לא נפקד איש במלחמה, וכולם נכנסים לא"י ע"י משיח צדקנו בב"א.

כבבברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

כדיו"ר ועד הפועל

כהפז
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 693 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

כו מהרי"ל: הורוויץ.

כז ס' "למנחמ"י": הערכת אישיות אביו הרד"צ חן מה"ר אברהם חן (ת"א תרצ"א).

כח מכ' אדנ"ע: אגרות קודש שלו ח"א אגרת נד. וע"פ התיקון שלפנינו הדפיסה כ"ק אדמו"ר שליט"א בהוספה לשדי חמד ח"י ע' 4474.

כט אם השתתפו.. מדין: ראה לקו"ש חכ"ג ע' 210.

ל יו"ר ועד הפועל: מחנ"י.