Igros Kodesh·Vol. 1·Letter 119אגרות קודש·כרך א·קיט

אקיט

ביום ג' כ"ד כסלו ה'תש"ד

גכבוד האברך המצויין וו"ח אי"א וכו' הרב

דהתמים

המוהר"ר יוסף שי' וויינבערג

ושלום וברכה!

זלבואו בברכת הנשואין עם ב"ג תי' הנני להביע ברכתי שיהי' הבנין בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה,

חויהי רצון אשר - ע"פ הסדר במדריגה אחר מדרי' - אחרי ירידת הנשמה והתלבשותה בגוף

ט- אשר נשמה וגוף הם איש ואשה זה בערך לזו (כדאיתא בזח"א ר"פ חיי שרה ודף קפ"א ב ושם) וצ"ל הנהגתם ע"פ מרז"ל (יל"ש שופטים רמז מב) אין לך אשה כשרה בנשים אלא אשה שהיא עושה רצון בעלה - שהגוף עושה כרצון הנשמה -

יואחר משך זמן הרי, לעבודתו בעולם, זקוק האדם לעזר כנגדו זו האשה כפשוטו (ימבות פג, א) וגם בזה זכו איש ואשה שכינה שרוי' ביניהם (סוטה יז, א)

יאואז, ע"י עבודתו, קונה חלקו בעולם מזככו ומאירו,

יבאשר חלקו זה הוא בדוגמת אשה לגבי העובד בו שנק' איש ואדון - ראה יל"ש ר' תשמ"ג משל לאדם שהלך לישא אשה כו' -

יגוהאדם העובד נוטל חלק בראש - ברוחניות ונמשך ע"י האשה גם בגשמיות ממש להניח ברכה אל ביתך, וכמרז"ל (יבמות פב, ב) ונתבאר בלקו"ת ס"פ וזאת הברכה.

ידאבל גם באופן עבודת האיש צ"ל דוגמא ואתלד"ת להמשכה עד למטה ממש, והוא עבודת הצדקה - וכמו שהאריך רבינו הזקן באגה"ק - בכ"מ - הן צדקה כפשוטה, הן צדקה ברוחניות שחס על מאן דלית לי' כלום - בתומ"צ - ובמילא אינו שייך אלא לעשי' לחוד בלי הבנה ואהוי"ר (עיין אגה"ק ס"ח-ט ועוד) ולא עוד אלא שנוסף ע"ז, הרי ע"י שחטא ופגם כו' ירד עוד למטה מעולם העשי' - והוא מעוררו לתומ"צ וממשיך לו חיים למטה מטה להעלותו מבירא עמיקתא, וכידוע הפי' עה"פ כי תראה ערום וכסיתו (שיחת פורים תרצ"א ע"פ תדבא"ר פכ"ו).

טווכללות הדבר היינו שע"י אשר ב' נשים הנ"ל כשרות הן ועושות רצון בעליהן, אזי גם אשה זו - חלקו בעולם שלא נברא אלא לשמשו - עושה רצון בעלה, וכמ"ש אם בחוקותי תלכו גו' ונתתי גשמיכם בעתם גו' וישבתם על הארץ לבטח.

טזבברכת מזל טוב, לאלתר לתשובה - לאלתר לגאולה

יחקיט
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 329 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יט כבוד... וויינבערג: אגרת נוספת אליו - לעיל פב.

כ לבואו בברכת הנשואין: על החתונה שהתקיימה בכ"ד כסלו ראה קובץ ליובאוויטש גליון 1 ע' 14.