Igros Kodesh·Vol. 2·Letter 233אגרות קודש·כרך ב·רלג

ארלג

בב"ה, יום ו', כ"ב סיון ה'תש"ו

גברוקלין

דכבוד הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א חו"ב וכו'

המוהר"ד שי' שאפירא

ושלום וברכה!

זבמענה על מכתבו

חהגיעני ספרו - שו"ת בני ציון חלק ראשון - ות"ח על שכבדני בתשורתו זה חבורו, ושמחתי לראות שקו"ט בענינים הנוגעים בתכונה אשר בדברי חז"ל בחשבון השנים וכו', אשר מעטו מאד העוסקים במקצוע זה שבתורתנו, והיודעים בזה מעוטים עוד יותר, למרות מרז"ל (שבת עה, א) שמצוה על אדם (ולא קאמר בית דין, וראה סמ"ג מ"ע מז, סהמ"צ להרמב"ם שרש ב*). לחשב תקופות ומזלות והיודע ואינו חושב אסור לספר הימנו ועליו נאמר ואת פועל ד' לא יביטו וגו'.

טספרו הנ"ל אשר שלח לכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א, בעתו נתקבל. כן הגיעה בזמנה רשימת המשתתפים בכתיבת הס"ת וגם כת"ר וב"ב בתוכה, ע"ד המכ' אשר כתב לפני שנתיים לכ"ק מו"ח אד"ש א"א בידי לברר, אחרי משך זמן כזה.

יוהנני להעיר בזה בשנים-שלשה מקומות בספרו, בעברי לפום ריהטא. וע"פ מרז"ל (ב"מ פד, א) הוי מקשי לי כו' וממילא רווחא שמעתתא ואת אמרת תניא דמסייעא לך - רק במקום שצ"ע לפענ"ד. ובחרתי בענין היותר מפתיע שבספר והוא קונטרס אור ז' הימים לאביו שליט"א,

יאא) דף כו ע"ד, משווה ג' הדיעות באור החמה לעת"ל (ז, מט, שמג). ע"פ מרז"ל בב"ר (י, ד) דעד שלא חטא אדה"ר היתה החמה מהלכת בדרך קצרה, אשר י"ל דגלגל החמה הי' קרוב ז"פ יותר להארץ, ואז הרי רוחב הנראה של החמה גדול ז"פ, שטח הנראה שלה גדול מ"ט פעמים, והשפעות שמכל כדור החמה שמ"ג פעמים.

יבוהנה אף שצדק לענין ז', מט - מ"ש לענין שמ"ג - אינו מובן כי כיון שגודל השמש בפועל לא נשתנה, ורק שהמרחק בין השמש והירח נתקצר פי שבע, הרי כל ההשפעות המתפשטות בשטח הארץ המקבלת מתחזקות פי מ"ט.

יגדוגמא לדבר: כח המושך התלוי בכמות המושך והנמשך, ובכ"ז אם יתקרבו פי שבע (אבל כמותם לא ישתנה) יגדל כח המושך פי מ"ט ולא שמ"ג, כידוע, וכמ"ש גם בספרו דף כח ע"ג.

ידואם רצוננו להשוות ג' הדעות על דרך הנ"ל, אפשר רק ע"י שנאמר שנשתנה השמש בפועל, ובאופן שקוטרה גדל ז' פעמים, שאז השטח שלה גדל מ"ט פעמים, וכמותה וכל ההשפעות התלויות בכמות השמש גדלות פי שמ"ג.

טו- ואף שלכאורה גודל האור תלוי רק בשטח דבר המאיר ולא בעוביו וכמותו, הרי מצינו גם באו"א, וכמו בגחלת של מתכת המאירה ע"י שמחממין אותה, והחום תלוי בכמות ולא בשטח, כמובן. ובפרט שבנוגע לאור השמש אין אתנו יודע, לע"ע, אופן הארתה (עיין שבת לט, א, ירושלמי ר"ה פ"ב ה"ד, רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ב ה"ג ועוד).

טזב) כח, ג. בפי' מרז"ל בקצרה ובמהירות: לפ"ד בעלי חכמת התכונה, שעליהם מייסד דבריו בסעיף זה, הנה אם הי' מרחק השמש מתקצר פי ז' הי' זמן הסיבוב מתקצר שמונה עשר וחצי פעמים (לערך ולא מ"ט פעמים כמ"ש בפנים, כי זמן הסיבוב תלוי לא רק בכח המושך) כי ערך מרובע זמן הסיבוב למעוקב המרחק אינו משתנה - (הס' מהלך הכוכבים וכיו"ב שמביא בספרו לא ראיתי אבל בטח גם הוא מביא זה) - ופשיטא אשר הוצרך המד"ר להודיענו עד"ז, כי לאו כ"ע ידעי עד"ז (להעיר מרמב"ם הל' שבועות ספ"ה), ובפרט שלא נתגלה החוק אלא זה כשלש מאות שנה.

יזולהעיר בסעיף זה: תחלת דבריו והראיות שמביא משמע שר"ל שהמהירות גדלה פי שמ"ג ומלבד זה נתקצרה הדרך ז"פ, והצעת כל הקונטרס היא שסך הכל נתקצר זמן הסיבוב פי שמ"ג.

יחג) לא, ד. סעיף כו, מיישב ע"פ שיטתו מ"ש בברייתא דשמואל רפ"ו וז"ל: חמה נברא בארי' בט"ו חלקים (מעלות) לבנה בסרטן בט"ו חלקים כו' ומפרש שס"ל להברייתא דהמולד הי' ד"כ ת"ח ותנועת המאורות התחילה דט"ו, ובמשך הזמן שבינתיים הלכו המאורות מהלך שהולכים עתה במשך ע"ז ימים (לערך) ומהם היו ז' ימים של נזיפה ועמידה נשארו ע' יום, ושפיר קאתי אשר אם היתה החמה בעת ד"כ ת"ח במאזנים כ"ג חלקים, הרי בעת דט"ו מקומה בארי' ט"ו חלקים, ומה שאינו מובן: א) הנזיפה היתה לאחר קטרוג הירח שהי' ברגע ד"כ ת"ח, עפימ"ש בתיב"ע, היינו לאחר שכבר הלכו מהלך ע"ז ימים. ב) אם בעת דט"ו היתה חמה ט"ו בארי' לבנה ט"ו בסרטן הרי כשהלכו כל אחד מהם מהלך שהולכים עתה במשך ע' יום, הרי עפ"י מהלך השמש והירח, המבואר בברייתא שם ספ"ה, הי' השמש רחוק מן הירח מאה ושלש מעלות לערך, ואין כל מקום למולד. עוד יש כמה הערות בקונטרס זה, ואכמ"ל.

יט* * *

כומה שיש לומר בפשטות לתרץ מאמר עקילס לאדריינוס (שמ"ר ל, יב) במעלת ישראל, שהקטן שבהם יודע כמה יש משנברא העולם, אף שישנם חילוקי דעות במנין השנים מברה"ע, וכמו שהקשה בספרו - הוא, כי אצל אוה"ע אינם יודעים כלל בזה או שיש בידם רק השערות, וגם בהשערותיהם מחולקים הם מן הקצה עד הקצה (וכן הוא עד היום הזה), משא"כ בבנ"י שגם הקטן יש לו ידיעה - ולא השערה בעלמא - בזה, והספק בשתים-שלש שנה במה שנחשב הוא נגד אי-הידיעה של אוה"ע.

כאאו אפ"ל, דהנה ד' עקרים לחשבון המולדות והשנים - וכמ"ש גם בספרו, ועפמ"ש לקמן י"ל שיש עוד חמישי - והם על הסדר, ד"כ ת"ח, בהר"ד, וי"ד, גכ"ב תתעו. וי"ל בדברי הראשונים (ואין אנו אחראין להשוות כל דברי האחרונים לדעת אחת) טעם מחלקותם בזמן העיקר, כי אפשר להתחיל החשבון בד' אופנים, מר"ה שבו נברא אדה"ר, שנה שלפני זה כי בה נבה"ע, שנה שלאחר בריאת האדם כי היא היתה במנינו שנה שלימה (משא"כ שנת בריאתו שחסרו במנינו כמה שעות, וראה ג"כ פי' לרמב"ם הלכות קדה"ח פ"ו ה"ח). ובהתאם להמחלוקת אם שמשו המזלות בשנת המבול (ב"ר כ"ה ב') יהי' חילוק בכהנ"ל בשנה אחת. וכמ"ש עד"ז בכמה מס' העיבור, וראה באחרונים חו"מ סי' ס"ז, סוף הפי' לברייתא דשמואל למהרא"ל ליפקין ועוד.

כבועפ"ז הנה כל פלוגתא זו היא בנוגע לחשבון השנים המולדות וכיו"ב, אבל במספר רגעי הזמן שעברו מרגע בריאת העולם, דעת כולם שוות. וזהו מ"ש עקילס שהקטן בהם יודע כמה יש משנבה"ע.

כגומה שכתבתי לעיל שי"ל שיש עוד עיקר חמישי, הוא לפרש דברי הברייתא דשמואל, ועפימ"ש בתוד"ה לתקופות (ר"ה ח' ע"א) שהעיקר וי"ד הוא ע"פ מרז"ל (סנהדרין ל"ח, ב') בתשיעית נצטווה ובעשירית חטא. והנה י"א אשר בחצי היום חטא.

כד(עיין סה"ד בתחלתו ע"פ ב"ר ספי"ח) וא"כ נצטווה בתחלת שעה ששית ונמצא העיקר הוא יום ו' י"א שעות.

כהועפי"ז מובן בפשיטות מ"ש בברייתא דשמואל רפ"ו הנ"ל, שחמה היתה בעת הבריאה בט"ו בארי' ולבנה בט"ו בסרטן, ומסיים שם, נמצא חדשה של לבנה של תחילת בריית המאורות ב' ימים ורביע ומהלכה של חמה ב' חלקים ורביע, היינו שצ"ל עד המולד ב' ימים ואחד עשר שעות, וס"ל להברייתא שהתנועה התחילה בתחילת ליל ד', וא"כ הי' המולד ו' י"א, והוא חבר למרז"ל הנ"ל. ומובן ג"כ בפשיטות מה שמסיים בברייתא נמצא חדשה וכו' שהוא המולד הראשון בפועל, משא"כ למ"ש בקונטרס צ"ע מה מודיענו בזה שנמצא חדשה כו', כיון שהמולד שלוקחים לעיקר הוא לא מולד זה כ"א ב-ג מולדות אחריו, והסיבוב בפועל ג"כ לא הי' ב' ימים כו', כ"א שמ"ג פעמים יותר מהיר, וק"ל.

כו- בפדר"א פי"א הגירסא בשמינית נצטווה, וא"כ עפהנ"ל הוי עיקר ששי: וי"ג, אבל לא מצאתי, לע"ע, עיקר זה בשום מקום. משא"כ עיקר וי"א מתאים לפשטות פי' הברייתא דשמואל. את"ל ע"ד פי' היערות דבש (ח"א ד"א) שמ"ש בברייתא בט"ו באב נבראו המאורות, הכוונה למקומם שהוא במזל של ט"ו באב היינו ט"ו בארי', ובא לפרש תחלת דבריו בברייתא, חמה נברא בארי' בט"ו חלקים, וכמ"ש בקונטרסו.

כז(איברא דצ"ע לדידי', דלאיזה צורך הוא פירוש זה, ואדרבה בהפירוש יש לטעות שהכוונה, כפשוטו, על הזמן, משא"כ בתחילת הדיבור שברור מילולו "במקום" בריית המאורות).

כחובודאי לא נעלם ממנו אשר ביע"ד שם כתב, אשר המולד הי' ביום ו' כ"א שעות, ולא מצאתי לו חבר. (ובדרוש ט"ו אחז בעיקר וי"ד).

כט* * *

לד) לח, ג. רוצה לתרץ דברי אדמו"ר הזקן בשלחנו (הל' שמירת גוף ונפש סו"ס זיין) בענין משקין מזוגין, שכוונתו מזוגין לשתי' ולא כפי' הרגיל מזוגין במים, - ומלבד שאז צ"ע הטעם ד"אצ"ל מים עצמן" וגם מהו הדיוק "עצמן" - הנה רבינו הזקן בירר דעתו בפירוש, כי ז"ל שם: לא ישתה משקין מזוגין שעבר עליהם הלילה "אחר שנמזג במים" והוא שלנו כו'.

לאדרך אגב, התיבות "ואצ"ל מים עצמן כו'" הם מוקפות בחצע"ג, וידוע אשר כל ספק העמיד בחצע"ג ודעתו הי' לחזור ולשנות פרק זה ולראות אם "צדקו דבריו" (שארית יהודה לאו"ח סימן שס"ג, הובא בשער הכולל פ"א ס"ב).

לבבבטחוני שלא יקפיד על הערותי, ואת והב בסופה.

לגובברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

להיו"ר ועד הפועל

לוענין והי' אור הלבנה כאור החמה ואוה"ח גו' ע"פ תורת החסידות, וב' הפי': א) שאז תהי' אור הלבנה כאוה"ח (לע"ל). ב) שאז יהי' רק אוה"ח שבעתיים כו' (לימוה"מ וכפי' הש"ס). גם ב' הפי' ב"שבעת הימים" אם מדבר בימים דעתה, או ז' ימי בראשית - נתבארו בלקו"ת פ' צו ד"ה והי' אור הלבנה, ובדרוש ד"ה אם בחוקותי אשר בהמשך יו"ט של ר"ה תרס"ו.

לזואולי גם עפ"ז יש להשוות ג' הדעות בשבעתיים (ז, מט, שמג).

לחראיתי בסוף הקדמתו שמזכיר ומתייחס להרה"ג והרה"ח וכו' ר' ברוך מרדכי מבאברויסק, מצאתי ע"ד שם משפחתו י"א "אטינגא" וי"א "אטינגער", היש בידו בירור בזה? בטח ראה בקונטרס ביקור שיקאגא - (משיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א) - שיחה ב' - מתולדותיו. אולי יש במשפחתו ידיעות נוספות בזה וכגון יום הולדתו, פטירתו, וכו'.

לטכן אולי יש תח"י כתבי הרב"ם, חדושיו וכיו"ב?

מרלג
נדפסה בלקו"ש ח,י ע' 183 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

מא מאה ושלש מעלות לערך: כי הפרש מהירות מהלך השמש מהירח הוא "27'11 ליום.

מבכעבור 70 יום - '33.5. כיון שבעת הבריאה הי' ביניהם 3030 א"כ כעבור ע' יום יש ביניהם '21103103.5.

מג ב'.. ורביע: כי מהלך הירח הוא "35', א"כ עוברת 3030בב' ימים ורביע (ועוד 39 דקו).

מדבמשך זמן זה עברה השמש ב' חלקים [מעלות] ורביע, כי מהלכה ביום "8'59.

מה ב' ימים ואחד עשר שעות: שלפי חשבון הנ"ל שהפרש המהירות ביום הוא "27'111212, א"כ 2.4646="': 3030, שהם שני ימים 11 שעות ועוד שתים וחצי דקות.

מו בענין משקין מזוגין: ראה גם אגרת שלאח"ז.

מז יו"ר ועד הפועל: קה"ת.