Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
ארמא*
ב[כ' תמוז תש"ו]
גכבוד הוו"ח אי"א נו"מ נעלה וכו'
דהררי"א שי' אורנשטיין
השלום וברכה!
ובמענה על הודעתו מחתונת בנו שי' בשטומו"צ, הנני להביע ברכתי ברכת מז"ט מז"ט, ויבנו בית בישראל על יסודי התורה והמצוה.
זוי"ל דהנה בירידת הנשמה לעוה"ז, דכבי הילולא דמיא, שני ענינים בזה: א) תקון הגוף ונפש החיונית וחלקו בעולם (וכמ"ש בסש"ב פל"ז). ב) עלי' בנשמה עצמה, ע"י הירידה והעבודה בגוף.
חוהנה כשבא כבר בעבודתו לזיכוך חלקו בעולם, ע"ז אמרז"ל (יבמות סג, א) אדם מביא חטים חטים כוסס כו' וזקוק הוא לעזר כנגדו זו אשה.
טוזהו ג"כ הסדר השווה לכל שהתוו במשנה (אבות ספ"ה) בן חמש למקרא כו' למשנה כו' לתלמוד, ורק אח"כ בן יח לחופה כי באופן זה הרי כשבא לכלל לרדוף (שהוא הוא "טרדה גדולה" אשר בשו"ע אדמוה"ז דלקמן) בתקון עוה"ז, שזהו בהיותו בן עשרים
יכי אז כבר קיים קשוט עצמך, כי הוא בתכלית השלימות, וכמובן ממ"ש בלקו"ת ד"ה בן כ' למכור.
יא- יגמור כבר גם למוד התלמוד, שהוא נמשך חמש שנים, וכמ"ש בהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
יב- ומ"ש שם "ב' או ג' שנים", י"ל דלצדדין קתני, ואליבי דשני הפי' בבן י"ח אם הוא י"ח שלמות (תוד"ה בר כתובות נ, א) או בתחלת י"ח (רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ב, ועייג"כ טושו"ע אה"ע ס"א ס"ג ונ"כ) -
יגוהא דעוד קודם לזה כבר אמרו רז"ל בן י"ג למצות, י"ל דהוא תחלת העבודה, שהיא בהשייך לגופו ונפשו החיונית בלבד, בלי שייכות לחלקו בעולם, כי מעט מעט אגרשנו גו'.
ידאבל כיון שאין זה עיקר ענין המצות, לכן אינו נקרא מצוה מן המובחר, ובזה יומתק דיוק ל' השו"ע שם: והמקדים לישא בן י"ג מצוה מן המובחר, ולפירש"י הוא גם כשנה לפני זה, כי גם אז הוא מופלא סמוך לאיש ונדריו נדרים מן התורה.
טווהנה ע"י עבודה זו נעשה עלי' גם בהנשמה, והעלי' היא באין ערוך, מממלא כל עלמין לסוכ"ע. וההקדמה וההכנה לזה סיפר לנו ישעי' - כידוע שכל המסופר בתנ"ך ומרז"ל יש ללמוד בזה הוראה בעבודת ה' - בתיאור המרכבה ואראה את אד' גו' שרפים עומדים ממעל לו. וביאר רבנו הזקן (לקו"ת ד"ה ונקדשתי ס"ה) שמפני שעיקר תשוקתם להשיג בחי' סוכ"ע, שלמעלה משם אד', אדון על כולא ממכ"ע, ה"ה כאילו עומדים שם.
טזוהתשוקה והעבודה צ"ל לא בבחי' אהבה לבדה או בבחי' יראה לבדה כו', כ"א בהתכללות וחבור כל המדות יחדיו, רבקה של שלש כו' של ארבע (תו"א פ' תולדות ד"ה מים רבים ס"ג) וע"י עבודה זו בעוה"ז דוקא עולים בנ"י בפו"מ לסוכ"ע, למעלה גם מן השרפים וכמרז"ל (חולין צא, ב), לעולם הא"ס. וזהו ד האי עלמא דוקא כבי הלולא דמיא כמו שע"י הנשואין נתגלה אח"כ כח ההולדה, שהוא בנשמות ולא במלאכים, שהוא דוגמת בחי' כח הא"ס (ראה לקו"ת סוף ביאור דששים המה מלכות).
יזבברכת מז"ט, לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה
יחרמא*
מגוכתי"ק (עבור המזכיר שיעתיק במכונת כתיבה) בלי תאריך, והוא "מכ' המוסג"פ" הנזכר באגרת שלפנ"ז. גם במענה שלו כותב "מכתבו דכת"ר מיום כ' תמוז, בתשובה להזמנת החתונה לבני שיחי' בצירוף חדשוי דאורייתא".
מגוכתי"ק (עבור המזכיר שיעתיק במכונת כתיבה) בלי תאריך, והוא "מכ' המוסג"פ" הנזכר באגרת שלפנ"ז. גם במענה שלו כותב "מכתבו דכת"ר מיום כ' תמוז, בתשובה להזמנת החתונה לבני שיחי' בצירוף חדשוי דאורייתא".
יט הררי"א שי' אורנשטיין: אגרת נוספת אליו - לקמן שמו.
כ ונהנה כשבא: הובא לקמן (עד והנה ע"י) גם לעיל ח"א אגרת קיח.