Igros Kodesh·Vol. 2·Letter 365אגרות קודש·כרך ב·שסה

אשסה

בב"ה ט"ז אייר תש"ח

גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורי"ד שי'

דשלום וברכה!

המוסג"פ קונטרס לל"ג בעומר, ובל"ס יזכה בו את הרבים.

ואקוה אשר בעתיד הקרוב יבקרו שלוחינו האברכים הרה"ח וכו' פויזנער ובוימגארטן במדינתו וגם במחנו. ובודאי אך למותר הוא לבקשו לעזור להם ככל יכלתו במילוי מטרות שליחותם, ולא נצרכה אלא לזירוז ולהעדפה בסיוע שיש בו ממש הן מצדו הן מצד כל אלו שיכול כת"ר להשפיע עליהם בזה.

זובמענה על השאלות במכתבו מערש"ק אחרי:

חא) במ"ש בהגדה עם לקוטי מנהגים וטעמים ע' 35 - שמקום הדינים הוא בשו"ע ולא בסידור - ומקשה שכמה דינים כתב אדה"ז בסידורו:

טהנה הרי סיימתי שם "ורק הנהגות הסדר קמ"ל" - כי בההלכות שבסידור שני סוגים ישנם: א) קונטרסים שלמים שחיבר אדה"ז להכניסם בסידור כחטיבה בפני עצמה. והם פס"ד בקיצור נמרץ בענינים הרגילים ושווים לכל נפש וצ"ל מצויים גם תח"י זה שאין השו"ע באותה שעה על שולחנו. ונק' בשם סדר (כמ"ש בשעה"כ פ"א ס"ד) , או הלכות. וי"ל שגם הל' ברכות כהנים בכלל זה. ב) הנהגות (ולא דינים) בודדות השייכות לאמירת תפלה או ברכה פרטית (עיין בשעה"כ ש כל הל' ק"ש צ"ל נדפסים בריש הס' ביחד).

יוהנה בהגדה לא כתב אדה"ז קונטרס, כ"א הביא בס' הנהגות הנחוצות לדעת בשעת מעשה. וע"ז מיוסד מה שכתבתי בלקוטי.

יאב) העתקתי ב"היום יום" ע' מ"ה שבדק"ח היא לאחר ת"ע - סתם. ומקשה שבשו"ע יש בזה חילוקים.

יבהנה, ככתוב בהקדמת הי"י, הבאתי שם לא דינים, אלא מנהגי החסידים המיוסדים על מנהגי הנשיאים או על הוראותיהם. והמנהג המקובל הוא כנ"ל - תמיד לאחר ת"ע.

יגוי"ל בזה כמה טעמים. והמחוור בעיני ד לשיטתי' ג"כ יש כאן. כי מנהגנו להאריך ביותר בבדק"ח - ולא העתקתי ג"ז בהי"י, כי לא שמעתי בזה שעור מסוים. וראה בשד"ח מע' חו"מ ס"ה סקט"ז, שהביא ממגן האלף להל' פסח סי' טו"ב, ששקו"ט בדברי אדה"ז בהנ"ל בקו"א לאו"ח סתל"א.

ידג) בתניא ספמ"ב כ' דענין ההשתחואות שבתפילת י"ח אחר קבעמ"ש בדבור בק"ש לחזור ולקבל בפו"מ במעשה. ומקשה דבברכות (כא, א) אמרז"ל דתפלה לית בה מל' שמים.

טווי"ל בזה, דהנה בכל מצוה יש ענינים עקריים וענינים טפלים. ובמצות התפלה בפרט עקרה הדבור (ולהעיר מתניא פל"ח). שני' לו מחשבה (עיין קו"א שם ד"ה להבין מ"ש בשה"י). ומעשה שבה הוא רק טפל דטפל. ולכן אמרז"ל דאין בה, בדבור, שהוא ענינה, מל' שמים. וביותר יומתק - דבש"ס מדבר בשייכות לתקנת עזרא, ותקנתו היתה בענינים שבדבור דוקא, כמרז"ל שם (כ, ב) כדאשכחן בסיני עיי"ש בתוס'. ובזה תומתק ג"כ פשיטות תמיהת הש"ס (סוכה כו, ב) לימא קסבר ר"י בעל קרי אסור להניח תפלין.

טזוא"כ - מה שהשתחואה דשמו"ע ענינה קבעמ"ש אין לזה שייכות כלל לתקנת עזרא.

יזפנימיות הטעם דאין תקנת עזרא אלא בענינים שבדבור, י"ל ע"פ מרז"ל דקדושת הלשון וקדושת המעור מכוונים זל"ז (בארוכה בר"ח ש' הקדושה פי"א ופי"ז. של"ה ש' האותיות אות ש' ועוד).

יחבפ"ש כל הדו"ש,

כשסה
חלקה נדפס בקובץ יגדיל תורה ירושת"ו גליון כב ע' 9 וחלקה בלקו"ש חכ"ד ע' 400 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כא מהורי"ד: מהו"ר יצחק דובאוו. אגרות נוספות אליו - לעיל קצו, ובהנסמן בהערות שם.

כב שלוחינו: ראה לעיל אגרת שכו, ובהנסמן בהערות שם.

כג כתב אדה"ז בסידורו: ראה גם לקו"ש חכ"ד ע' 68.