Igros Kodesh·Vol. 2·Letter 370אגרות קודש·כרך ב·שע

אשע

בב"ה, כ"ה סיון, תש"ח

גהוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"מ שי' שו"ב

דשלום וברכה!

הבמענה על שאלתו, במ"ש בפי' הרא"ש תמיד (לא, ב) דיש מ"ד דאפית לחם הפנים דוחה שבת, ושואל מי הוא בעל סברא זו.

והמחלוקת בזה היא במנחות (צה, ב) ועפמ"ש בתוד"ה אלא דתברא מי ששנה זו (דאפית לחה"פ היא בפנים) לא שנה זו (דאין האפי' דוחה שבת).

זולפי פירוש זה ג' דעות בדבר: א) דגם האפי' אין דוחה שבת (וכ"ה בסתם מתניתין, שאחרי המחלוקת. שם ק, ב). ב) אפי' דוחה שבת אבל לא לישה ועריכה. - ושתי דעות אלו הובאו בסתם במתניתין. - ג) דכל מעשה לחה"פ דוחה שבת, והוא דעת ר' יודא שם.

חאיברא דלדעת הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ה-ז, יו"ד) דפסק דאפית לחה"פ היא בפנים ואינה דוחה שבת, י"ל דאין מחלוקת תנאים בדבר, וכ"ע ס"ל דאין האפי' דוחה שבת, וכסתם מתניתין שם (וראה בלחם משנה על הרמב"ם שם ובתויו"ט מנחות פי"א מ"ב). אבל אין כן דעת התוספת וכנ"ל. וכן הוא גם בפירוש הרד"ק (שמואל א, כא) דכתב דלר' יודא האפי' דוחה שבת. וראה ברד"ק ובילקוט שמעוני שם, שבזה נחלקו דואג ודוד* (ובגירסת הירושלמי סנהדרין - פ"י ה"ב - צ"ע).

טוהנה לכאורה צע"ג דהרי למ"ד דאפית לחה"פ דוחה שבת לדעתו צ"ל האפי' דוקא בשבת דאם לאו יפסל בלינה. ולדעה החולקת האפי' צ"ל דוקא קודם השבת. וא"כ איך נסתפקו בדין זה והוא דבר ההוה בכל שבוע ושבוע מימות מרע"ה. וכמו שהקשה עד"ז בכ"מ (ירוש' פסחים פו, א. ועיין ביסוד המשנה לר. מרגלית).

יוי"ל דתמיד היתה מחלוקת בזה ובכל דור ודור היו פוסקין כסנהדריא שבימיו (וכמרז"ל - ר"ה כה - אין לך אלא שופט שבימיך). והנה דואג הי' ראש אב בית דין וכפרש"י ע"פ (ש"א יד) אביר הרועים. ודוד הי' הלכה כמותו בכל מקום (סנה' צג, ב). ולכן כשהיו שניהם בבת אחת** בנוב, נתעוררה השאלה עוה"פ אם אפית לחה"פ דוחה שבת או לא.

יא- ומה שאינו מונה מחלוקת זו בדברים שנחלקו קודם ב"ש וב"ה (ירושלמי חגיגה פ"ב ה"ב) הוא מפני שבכל פעם הי' נפסק דין זה ע"פ הרוב, משא"כ דין דלסמוך או לא, ד נשאר בפלוגתא, וק"ל. ואכ"מ.

יבבהזדמנות זו אביע בטחוני, שכמו שהוא בעצמו התעורר להדפיס על הוצאתו ספר אחד (המיוחד) מספרי רבותינו הקדושים, כן בלי ספק תהי' עינו טובה בשל אחרים, לעורר ולזרז את מכיריו ומיודעיו שגם הם ידפיסו מספרי רבותינו על חשבונם לזכות בהם את הרבים, וגודל זכות העושים ומעשים בכגון זה בודאי אין צריך ביאור. ולא באתי בזה אלא לזרזו ולעודדו בתעמולה זו ככל האפשר. ואם ישתדל ויתעסק בזה כראוי, בטח תביא השתדלותו פירות ויצליח למצוא מנדבים המתאימים וראוים לזכות גדולה זו.

יגהמקוה לשמועות טובות ממנו בהנ"ל בפועל ממש ומאחל כט"ס,

טויושב ראש ועד הפועל

טזשע
נדפסה בלקו"ש ח"ד ע' 1304 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יז מהורמ"מ: מרגלית. אגרות נוספות אליו - לעיל קעז, ובהנסמן בהערות שם.

יח*) שקו"ט בזה בפרשת דרכים די"ג.

יט**) ועייג"כ רמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"א.

כ שהוא.. ספר אחד: כנראה וא מים רבים תרל"ו, שנדפס בהשתדלות הנדיב מנחם מענדל בן ביילא רבקה.

כא יושב ראש ועד הפועל: מל"ח.