Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 536אגרות קודש·כרך ג·תקלו

אתקלו

בב"ה, כ"ו תשרי, ה'תש"י

גהאברך התמים הוו"ח אי"א וכו' שמואל שי'

דפלאטקין

השלום וברכה!

ובמענה על שאלתו, במה דאביו ז"ל שחל"ח ח' חשון, ארונו נמסר להספינה י"ד מ"ח ויום הקבורה הי' ז' כסלו, ומסתפק איך להתנהג באמירת קדיש וכו' - וכנראה ממכתבו לא נקבר בין ח' וי"ד מ"ח. והנה לא שמעתי מנהגים בענינים אלו, ואם להכתוב בספרי פס"ד ומנהגי בעלי ההוראה - נמצאו במחנו מזקני רבני אנ"ש והם יורוהו ע"פ הנהוג בזה.

זומה שכותב שהתחיל לומר קדיש בי"ד מ"ח - הנה אף שכן הוא דעת כמה

חמהאחרונים בשו"ע יו"ד סשע"ז ס"ד. נראה לי שצריך הי' להתחיל בח' מ"ח, וע"פ הכרעת אדה"ז בשו"ע או"ח סע"א ס"א.

טובקצרה לפענ"ד: התחלת אמירת קדיש בח' מ"ח כנ"ל. התחלת אבילות י"ד מ"ח (יו"ד ס' שע"ה ס"ב). סיום אמירת קדיש - י"א חדש מיום הקבורה, בנדון דידן דמופלג הרבה מיום המיתה ויחסרון יא"ח דדין כמה שבועות (ע"י צירוף ג' הדעות א] דקדיש שייך רק לאחר הקבורה, ב] דיש מנהגים לאמר קדיש יב"ח פחות איזה ימים - כנה"ג יו"ד סת"ג ברכ"י סשע"ו סק"ח, ג] דהאומר יב"ח ה"ז משובח (חנוך בית יודא ואלף המגן) ואין סתירה ע"ז מפסק אדה"ז הנ"ל, כי כמה ענינים יש בקדיש: זכות הנשמה, ולכן מתחילין גם קודם הקבורה. כבוד אביו, ולכן אומרו גם באנינות. מציל מדינה של גיהנם, המתחיל אחר הקבורה, ולכן משם מתחיל מנין יא"ח. ואין לחשוש מפני הרואים שיחשבהו משים אביו רשע, כי אפילו אם אינם יודעים שמרוחק יום הקבורה מיום המיתה כמה ימים, הנה רואים שפוסק לומר קדיש קודם תשלום יב"ח מיום המיתה).

יויום היארצייט ביום המיתה (ראה היום יום ע' יט), ואף שבנדו"ד הוא מופלג הרבה ויש מחלוקת באחרונים בזה (הובאו בספר ילקוט דת ודין ע' קז) ויש לצרף גם הדעה שטוב יותר להקדים היארצייט מלאחרו (חת"ס או"ח סקס"א). וליתר שאת בעלמא, הנה בשנה הראשונה יוכל ללמוד משניות, לירד לפני התיבה וכו' גם ביום הקבורה.

יאובמהרה בימינו יוגמר תיקון חטא עץ הדעת, שהביא מיתה בעולם, וכמסופר בפרשת השבוע, ובלע המות, ונזכה לחיים נצחיים וחיי החיים, וכמבואר ענינם בתורת דברי אלקים חיים דהמשך ר"ה ה'שי"ת.

יבבאיווי חיים וברכה ושלום

יד33מיום המיתה או מיום הקבורה: או"ח סקל"ב. תקס"ח. יו"ד ת"ב.34

טותקלו
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 322, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

טז אביו: ה"ר אברהם אליהו.