Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 547אגרות קודש·כרך ג·תקמז

אתקמז

בב"ה, כ"ו מ"ח, תש"י

גהרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י

דשי' הלוי

השלום וברכה!

ובמענה על מכתבו מיו"ד לחד"ז:

זא) בענין אבטליון וגלגולו - קשה בעיני להוסיף, כהשערת כת"ר, מדעת עצמנו שורות אחדות. ואם משום קושיא - הרי שערי תירוצים לא ננעלו. משא"כ בתיקון שהצעתי במכתבי, שהמעתיק נתחלף לו אות נ' באות ב', שצורתן דומה ביותר, שהיא שגיאה קלה ביותר ובמילא גם מצוי'.

חודרך אגב: בענין זה נמצא עוד חידוש בכתהאריז"ל (שער הגלגולים הקדמה לו) - שאבטליון הי' אחיו של שמעי'.

טב) בענין הגט - מערער עלי על מש"כ אני שפעולת ואחריות הע"ח גדולה מזו של הע"מ. וצר לי שבהחפזו כנראה דלג בעת קריאת מכתבי על איזה תיבות. וזה לשוני שם:

י"אף שלענין הכריתות שווה פעולת ע"מ, לר"א, לפעולת ע"ח לר"מ. הנה בהנוגע לשטר הגט, פשוט דפעולת ואחריות העדים החותמים על הגט היא גדולה יותר מזו דע"מ, ואפילו למ"ד על מנה שבשטר הם חותמים".

יאוהדבר פשוט: בגט צריך להיות ונתן שאז נעשה הכריתות, אבל קודם לזה צ"ל וכתב לה ספר כריתות, היינו שיעשה כתב שיחול עליו עניני ותוקף ספר כריתות. ואין הכתב נעשה שטח כזה, כ"א ע"י העדי חתימה (אם מדאורייתא אם מדרבנן).

יבאו, במלות אחרות: שתי דרגות בסדר גט. מתחילה צריך לעשות שטר גט, ואח"כ צריך לגרש בו. ולדרגא הראשונה אין שייכות לעדי מסירה (מצד הדין). ובמילא אין להם פעולה ואחריות בזה. אבל פעולת ואחריות העדי חתימה היא דוקא בדרגא זו. - וזה שהעדים צ"ל בעת כתיבת הגט - הוא ג"כ בנוגע לדרגא הא' דגט. וכ"ז פשוט, ולכן קצרתי בזה במכתבי הקודם.

יגג) הערתי שבאם יתנו גט אחד ב"פ יש החשש, שנזהרים ממנו בכל גט, שמא ישכחו להקנות הגט חזרה לבעל. ומערער ע"ז, שהרי הכל נעשה ע"פ ב"ד. וכשיאמרו הב"ד שהיתה המסירה בטעות ה"ז כאילו לא נמסר לה הגט.

ידואינו: א) הרי בכל גט נעשה ע"פ ב"ד ובכ"ז חוששין להנ"ל. ב) והוא העיקר: במסירת גט נעשו ב' ענינים: השטר נעשה של האשה; והאשה מתגרשת מבעלה.

טווכשיאמרו הב"ד להמתגרשים שהמסירה היתה בטעות - ה"ה יודעים עי"ז שצריך לגרשה עה"פ. אבל פשיטא דלאו כ"ע דינא גמירי שצריכה האשה להקנות שטר הגט להבעל חזרה. וצריך ע"ז הודעה ביחוד. ומלבד שלא נמצא זה בסדר הגט של כת"ר (ולשון "זו הנתינה אינה שוה כלום" (בספרו ע' קל סקמ"ג) משמעותו שמעיקרא לא קנתה האשה את השטר. וא"כ בלאה"כ צע"ג איך לשנות הלשון באופן שלא יסתור למה שצריך לחזור ולקנות הגט מיד האשה). הנה בענין שאינו רגיל כלל וכלל, כי לא נמצא שיתנו גט אחד ב"פ, יש חשש יותר לשכחה. והפקר ב"ד אינו מועיל בזה; כידוע שאין בכח ב"ד להוציא מרשות אחד וגם להקנות לשני.

טזד) כותב שא"א לאמר שנתינה הב' היא רק מדרבנן. ואיני יודע למה. והרי אפשר לומר שהבעל לא הקפיד בציוויו, ורק שרצה להקל הנתינה. וכונתו אשר די בע"מ לבד ולא איכפת לי' אם יהיו ע"ח ג"כ. ובאופן כזה; הרי בנתינה הא' נתגרשה, אלא שמפני התקנה ולעז צריך לגרשה גם בע"ח. יעוין פ"ת לאה"ע ס' קל ס' קא וס' קיא ושד"ח אסי"ד גט סכ"ו סוף סק"א.

יזה) רוצה להביא ראי' לגרש בגט א' ב"פ מהא דבכורות (ט, א) דפודה וחוזר ופודה בשה אחר. וכן ממס' פרה (פי"א מ"ח) דאיזוב שהזה בו כשר לטהר את המצורע, וזה היפך מראיתי מקדשים שאין מועלים בהם משנעשית מצותן. ואינו דומה. הספק בגט הוא מפני דהא שהגט כורתה הוא ע"י שניתוסף בנייר זה ענין וחלות חדשה (נכתב בציווי הבעל, לשמה וכו'). והשאלה היא: אם החלות היא על הנייר ונשאר בו לצמיתות (דוגמא לדבר: בגדי כהונה דלבשום ואח"כ בלו מועלים בהם (קידושין נד, א)), או שלא חל אלא לנתינה זו, וכשנותן הגט פקע תוקפו. וע"ז הבאתי ראי' מקדשים. כי גם הם נעשים קדשים עי"ז שניתוסף בהם ענין חדש.

יחאבל בהא דפודה כמה פעמים ומטהר, הרי נהפוך הוא. כדי שיוכל לפדות ולטהר בדבר זה הוא עי"ז שאין בו דבר נוסף. ופשוט.

יטוא"ו) מעיר מפ"ת באה"ע סקמ"ג סקי"ג שכותב דאין לגרש בגט א' ב"פ מפני דהוי כשטר שנמחל שעבודו.

כות"ח על שהעירני על פ"ת זה, אשר אשתמיט לי. והנה ס' גליא מסכת שמביא בפ"ת אינו תח"י עתה לעיין בו בסברתו. אבל לכאורה סברא תמוהה היא במאוד. כי בשלמא בשטר קידושין שייכת סברא זו, אבל מה שעבוד ישנו בו בגט שנאמר ע"ז שנמחל בנתינתו. ואדרבה - גט הוא בטול שעבוד.

כאובמה יפסל גט שנכתב לשמו ולשמה ולשם גירושין. - ופי' לשם גירושין ארז"ל (גיטין כה, ב) שהוא למעוטי בכותב להתלמד. וע"פ הנ"ל עדיפא הול"ל שצ"ל כתוב באשה זו גופא לשם גירושין אלו דוקא.

כבומש"כ בפ"ת שבכל הפוסקים משמע דפסול - לע"ע לא ידעתי מקומם, וצע"ג.

כגז) כותב שהערתי דדומה לאומר יהא כחרס ממילא נתישבה - ולא הבנתי דאדרבה עפמש"כ בפ"ת סקמ"ג עוד נתחזקה, וכמובן.

כדואסיים באיווי כט"ס

כותקמז
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 334, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

כז מהור"י: הורוויץ. אגרות נוספות אליו - לעיל תכט, ובהנסמן בהערות שם. בענין אבטליון: דלעיל אגרת תקלח.

כח בענין הגט... מש"כ: לעיל שם.