Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 579אגרות קודש·כרך ג·תקעט

אתקעט

בב"ה, יו"ד ניסן, ה'תש"י

גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

דשלום וברכה!

ההקונטרס לב' ניסן ודאי הגיעו במועדו. ומוסג"פ הקונטרס לחה"פ הבע"ל. וטוב עין בטח זיכה ויזכה בהם את סביבתו וישימם לפניהם, וכדרז"ל (מכילתא ר"פ משפטים הובא בפירש"י עה"ת שם): "לא תעלה על דעתך לומר אשנה כו' ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו לכך נאמר כו' כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

וואמר הכתוב ותורתך בתוך מעי (ראה תניא פ"ה).

זוהנה כמו שבמשל, כדי שתהי' האכילה באופן הראוי ולתועלת צריך שתתאים להמטרה שלה - קישור הנפש והגוף ויחי' האדם, כך בנמשל צ"ל לנגד עיני המלמד והמשפיע תכלית הלימוד וההשפעה ונקודת היסוד שלהם - להחיות מתים ולהוסיף חיות עצמי באדם החי "מהיכי תיתי" (ראה שיחה אות מ"א).

חוהנה פשוט הדבר אשר כדי להחיות אחרים צ"ל בעצמו חי. וכאן מוצא היצר מקום לפיתוייו בטענה מי אתה ומה כחך להחיות נפשות. והלואי שתפקיע את עצמך.

טומבאר בזה כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ בשיחתו (אות מ"ג): הגם עס איז אמת - אבער עס איז שלא במקומו... וואס קען א סאלדאט - ער קען נאר שיסן און גייט מיט מסירת נפש... מיט שמחה און דאס מאכט אים פאר א מנצח.

יאין איש החיל עושה את הקנה רובה וגם אין זה ביכלתו. אינו משיג בשכלו איך יורה הקנה רובה בפרט וטכסיסי המלחמה בכלל, אבל מוסר הוא את נפשו ורצונו למפקד המלחמה ועושה את זה בשמחה ואז הוא דוקא המנצח.

יאובמוחש רואין שהיסוד לכל זה היא האמונה שמאמין בראש כל מפקדי המלחמה הוא המלך והנשיא, במלחמה הרוחנית היינו הנשיא מנהיג הדור. ובדורנו בפרט - הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, שהורה והעמיד את כל אחד ואחת מאתנו במקום מיוחד בשדה המלחמה נגד צד הלעומת זה.

יבוהנה האמונה צריכה גם היא התחזקות בכלל מזמן לזמן, והתעוררות מיוחדת שלא תשאר בבחי' מקיף כי אם תמשול בכל הכחות ובמחשבה דיבור ומעשה בפועל בחיים היום יומיים.

יגוזה בא בדרך אתדל"ע בחהמ"צ בכלל, וע"י אכילת מצה, הנקראת מיכלא

ידדמהימנותא (ראה שיחה אות ב) בפרט. כמבואר בכ"מ בדא"ח בארוכה. ומהם בהמשך וככה תרל"ז ס"פ סמ"ך שכתב, שבמצה הגשמיית שורה בחי' מהות האלקות ומזה ניזון וחי גם החיות הגשמי. ולכן חיי האדם אפילו הגשמיים מרומם אז ברום המעלות, ומוסיף חידוש אשר כל זה הוא לא רק בליל א' דפסח, אלא כל ימי חה"פ.

טווהוי' יחננו באמונה השלימה, ויקויים היעוד כימי צאתך מארמ"צ, שבזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים, אראנו נפלאות בעגלא דידן.

טזבברכת חג הפסח כשר ושמח

יח* * *

יטמכתבו מט' ניסן קבלתי. ומענה בקיצור על האמור בו ימצא בהקדמותי להקונ' שהו"ל אחרי ההסתלקות ומכתבי זה, מה שנלפענ"ד בכ"ז. - ומה שמקשה הלא א"א עתה לשאול את כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ כשיש ספק בהנהגה - אם יעמוד חזק בהתקשרותו אליו, מבלי ישים לב לפתויי היצר, וישלח השאלה על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ - וועט דער רבי געפינען א וועג ווי עם צו ענטפערן.

כתקעט
נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 253, והושלמה ע"פ צילום האגרת.

כאהאגרת נשלחה לכו"כ. לאחדים בתאריך - "אח"ד [י"ג] ניסן".

כב מכתבו מט' ניסן: קטע דלהלן אל מוהר"ש שי' פויזנר, ונדפס בלקו"ש חכ"א ע' 375.

כגאגרות נוספות אליו - לעיל תכו, ובהנסמן בהערות שם.

כד בהקדמותי להקונ' שהו"ל: לעיל- תקנז. תקסא. תקעג.