Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 614אגרות קודש·כרך ג·תריד

אתריד

בב"ה, ער"ח סיון, ה'שי"ת

גברוקלין, נ. י.

דהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"י שי'

השלום וברכה!

ולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הבע"ל שלוח בזה קונטרס שזה עתה יצא לאור, ובטח ישתדל לזכות בו את הרבים במקצתו ובכלו, ולב כל אחד ואחת מישראל תמיד ער הוא לתורה ולמצוה, וכמו שהעידו רז"ל שאע"פ שאני ישנה - בגלותא - הנה לבי ער הוא לבתי כנסיות (תפלה) ובתי מדרשות (תורה) במצות וצדקות (פסיקתא דר"כ פסקא החודש). וביחוד בימים שמר"ח סיון עד י"ב בו - ימי הכנה למתן תורה, זמן מ"ת, ותשלומין דחה"ש.

זוהנה כמה ענינים בלימוד התורה: בחיובי האדם: א) ת"ת הוא אחד מרמ"ח מ"ע אלא שגדול הוא מהן. ב) תלמוד שקול כנגד כל מ"ע, כי תלמוד מביא לידי מעשה.

חולכאורה י"ל שזהו מתאים לשני המצות שבת"ת: מצות והגית בו ומצות ידיעת התורה, שהשני' דוקא מביאה לידי מעשה.

ט(ועיין בכל זה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב ואילך, שם קו"א לרפ"ג. ובמקומות המובאים שם. ד"ה א"ר כו' כל אדם שיש בו תורה תש"ב).

י בפעולתה על האדם: א) רמ"ח מ"ע הן חיות רמ"ח אברי הנפש ובלעדי המצות אין להם קיום וחיות. ומצות והגית בו דתורה - היא ע"ד כל המצות, אלא שגדול היא מהן, בדוגמת איברים הפנימים שהחיות תלוי בהן. ב) מצות ידיעת התורה - היא בחי' חכמה מוחא ממש שלמעלה מבחי' איברים, וכמו שנשמת האדם הממלאה כל רמ"ח איברי הגוף, עיקר משכנה והשראתה היא במוח.

יא(עיין בכ"ז לקו"ת נצבים ד"ה כי המצוה הזאת פ"ב. שם בלק ד"ה לא הביט ספ"ג. ד"ה מעין גנים תש"ב. תניא רפנ"א).

יבולמעלה מכל זה - אמר קרא ואתם הדבקים בה' אלקיכם (ועל ידי זה) חיים כלכם היום. וביארו רז"ל אשר ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה - כללות חיות הנשמה - הן הארת הנשמה שבגוף, הן מזלי' שלמעלה - נמשך באמצעות התורה.

יגוהנה נשיא ומנהיג אלפי רבבות ישראל הוא הוא ראש ומוח לכל אלו - נשמה הכללית של נשמות פרטיות אלו - וממנו ועל ידו צ"ל ההמשכות וההשפעות, בכללות ובפרט, לכל השייכים אליו, אשר כל המשכות והשפעות הם, כנ"ל, ע"י תורה.

יד(עיין בכ"ז אדר"נ ספל"ד. לקו"ת במדבר ד"ה וידבר אלקים פ"ג. ד"ה ארע"ק אשריכם בהמשך תרס"ו. ד"ה עוטה אור ש"ת. תניא פ"ב).

טוועפי"ז מובן מש"כ כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ "גודל התשוקה להתקשרות יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב". "ההתקשרות האמתית היא ע"י לימוד התורה".

טזומובן ג"כ, אשר, אף שאין אדם לומד אלא במקום שלבו חפץ, מוכרח הלימוד, לעתים קבועים, דוקא בתורת הנשיא הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ, וביחוד מוכרח לימוד זה א) בתור הקדמה לכל ענין ומאורע כללי. ב) בזמנים כלליים.

יזוהשי"ת יזכנו להתקשרות אמתית באילנא דחייא, ובחה"ש שאז הוא מתן כללות התורה על כללות כל השנה, נזכה לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.

יט* * *

כמכתבו מכ"ה אייר נתקבל. ויעויין בהקדמה להקונ' המוסג"פ בדברי הרב - עד כמה נוגע שלא יהיו ח"ו, חלישות בלימודים, התועדות וכו'.

כא* * *

כבמכתבו מיו"ד אייר קבלתיו באיחור זמן. - כבקשתו קראתי הפ"נ בהיותי על הציון הק' ביום הנ"ל. הקונ' לחה"פ נשלח לו מכבר... בטח ימשיך בעבודתו בקודש של שד"ר וגם יודיע מהתלמידים והלימודים וכו'.

כג* * *

כדמכתבו - בלי הוראת זמן הכתיבה - נתקבל. ות"ח, על ההודעה מארגון הנשים, פרסום הקונ' וכו' וההערה למש"כ בס' מהר"א שי' שטערן - ויעויין ג"כ שו"ת חת"ס ח"ו סצ"ח. - ת"ח על הידיעה מהטבת מצב בריאות אביו הרב שי'.

כה* * *

כומנהגי' לומר ברכו לפני ערבית של ש"ק. ובמילא אומרים ולומר כו' אם מתפללים ביחידות. ואין נוגע אם שמעו ברכו מקודם. וראה זח"ב קלה, ב: ולומר ברכו כו' בגין למיפתח לגבה בברכה כו'.

כז* * *

כחמכתבו מכ"א אייר נתקבל. ובטח ימשיך ברשימת זכרונותיו - ומה שמפחד לומר "זאל געזונד זיין", [...שלא] נהגו כן, אבל מהו הפחד [...] - ומבואר באגה"ק סכ"ח שחיי הצדיק הם אמונה ואהוי"ר. וא"כ [...] הוא געזונד ביותר. וד"ל.

כטתריד
נדפסה בלקו"ש ח"ח ע' 257 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

להאגרת נשלחה לכו"כ.

לא מ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר: ראה לעיל אגרת תקסא.

לב מכתבו מיו"ד אייר: קטע דלקמן - אל מוהרש"ח קסלמן. אגרות נוספות אליו - לעיל תכה, ובהנסמן בהערות שם.

לג וההערה... שטערן: דלעיל אגרת תקי.

לד מנהגי לומר: קטע דלקמן נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 412.

לה מכתבו מכ"א אייר: קטע דלקמן - אל מוהרש"ז דוכמן, ונדפס בס' לשמע אוזן ע' 11.

לואגרות נוספות אליו - לעיל תיד, ובהנסמן בהערות שם.

לז זאל געזונד זיין: ראה אגרת שלאח"ז.