Chabad Library · The Rebbe

Igros Kodesh·Vol. 3·Letter 657אגרות קודש·כרך ג·תרנז

אתרנז
בב"ה, ג' מנ"א, השי"ת
גהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהורמ"ז שי'
דשלום וברכה!
השני מכתביו עם וא"ו הגליונות ע"ד דינים הרגילים כו' מכ' הררי"ה שי' הלוי והס' מקור חיים ע"מ להחזיר בעתם קבלתי ות"ח עהנ"ל.
ובעניני מל"ח ומחנ"י אם עי"ז יכול להיות איזה מגרעות בעבודתו במעמד, פשיטא שצריך להזהר מזה.
זבנוגע להלקוטי דינים הרגילים - בכלל, לפי דעתי, בענינים כאלו קשה לקבוע מסמרות מהן הנחוץ ביותר להכניס בלקוט כזה. ובטח אין כל המקומות שווה ג"כ. אבל לאידך גיסא, אף אם אינו אויסגעהאלטן ע"פ שיטה, מביא תועלת כי מונע הוא מעשות איזה מהאיסורים המובאים בו, ומעורר לעשות דבר שמחוייבים לעשותו.
חבקשתי את הררחמ"א שי' חדקוב לעבור על הנ"ל ע"מ לעשות הערות, ומסג"פ.
טלפי דעתי המראי מקומות צ"ל למטה למען לא יבלבלו את הקורא הפשוט. השם יכול להיות בתור הצעה בעלמא לפום ריהטא: קובץ לקוטי דינים. קובץ א. או נויטיגע אנווייזונגען פאר יעדער טאג, ערשטער נומער וכיו"ב.
יאחד ממכירי הערני מכבר, ע"ד האי שימת לב גם בין אנ"ש לעניני שמירת הלשון ואולי כדאי להכניס גם עד"ז עכ"פ בקיצור.
יאמש"כ שמפני שהי' לו עגמ"נ אינו מתערב ב... - האומנם שקולים הם בעיניו שני הדברים? עגמ"נ זמני ושל יחיד, לעומת היזק (לפי דעתו) הנוגע לכמה שנים או לכל ימי חייו של התלמיד ושל רבים. אתמהא עליו כפול ומכופל.
יבבנוגע לשאלת גן הילדים דברתי פה בארוכה עם אורחי מאנטרעאל ובטח מסרו הדברים כמו שהם. וקוטב הדברים, אשר בזה מחולקים ליובאוויטש ואונגארן, שהאחרונים אחזו בשיטת ההתבדלות וליובאוויטש לא כן עמם. פשיטא אשר אין פי' הנהגה זו חיבור בכל הענינים, אבל כללות התנועה היא, מיטנעמען יענעם מיט זיך, אף שעי"ז מוכרח הוא ללכת לאטו. ומה שנבדלו מים העליונים מן מים התחתונים נקרא מחלוקת, ואי אפשר לכתוב אז כי טוב. ויעויין בל' רז"ל (ב"ר פ"ד ו'): מחלוקת שהיא לתקונו של עולם ולישובו (התורה מעידה שהיא לתקוני של עולם[)] ובכל זה אין בה כי טוב.
יגוידוע הכלל דניחא לי' לחבר ליעבד אסורא זוטא כדי להציל מאיסורא רבה (עירובין לב: ובתוס' שם. שד"ח כללים ו, כ"ו). ופי' ל' חסיד שמעמיד עצמו בסכנה כדי להציל חברו. והרבה יש להאריך בזה. ואמרתי להם שאחרי שעות הגן ילדים יקבעו חדר וכיו"ב.
ידוכן יעשו שאר הענינים שאפשר לעשות מבלי להכריח את ילדי קאנאדא.
טו... בנוגע להס' נשמת חיים לא שמעתי בזה. בכלל זכות גדולה בידו שחיזק אמונת הגלגול אבל בספרו מעורב תבן עם הבר כמובן למעיין בספרו.
טזס' ליקוטי מהרי"ח ישנו אצל[י], ונהנתי ממנו כמה ציונים, מקורי מנהגים וכיו"ב.
יזקונ' באידית ע"ד טהרת המשפחה נדפס מאז בווארשא כמדומה (ע"י אגודת הרבנים), ובודאי יוכל למצוא עקז. אחד להדפיס ממנו (בשנויים לפי תנאי המקום ואנשי אונגארן).
יחבאיחול כט"ס ובריאות הנכונה לכב"ב שי' ומזמן לזמן מטובו להודיע עד"ז
יטהרב מנחם שניאורסאהן
כתרנז
מהעתק המזכירות.
כא מהורמ"ז: גרינגלאס. אגרות נוספות אליו - לעיל תיט, ובהנסמן בהערות שם.
כב הגליונות ע"ד דינים הרגילים: נדפס ע"י קה"ת, בשנת תשי"א, בשם "קובץ ליקוטי דינים" - ליקוט דינים נחוצים בענינים שונים הנוגעים מאד למעשה בפועל ממש.
כג בעניני מל"ח ומחנ"י: דלעיל אגרת תרלג.