Igros Kodesh·Vol. 4·Letter 1075אגרות קודש·כרך ד·א'עה

אא'עה

בב"ה,

ג1במכתבו לחגיגת יב-יג תמוז הראשונה - בשנת תרפ"ח - ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר ענין גאולה זו, אשר "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".

דאשר בזה נכללו כל סוגי בני ובנות ישראל: אלו שיש בהם תורה ומצות, אלו שיש בהם תורה או מצות, אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות ורק אשר בשם ישראל יכונה.

הוכידוע אשר כינוי הוא דבר ושם המעלים ומכסה על ענינו של הנקרא בכנוי זה, עד שאפשר שאינו שמו העצמי, גם לא קיצור שמו, גם לא פירוש שמו, גם אפילו לא בלשון שנקרא שמו, גם לא כינויו מצד עצמו אלא שנקרא כך רק על שם 2משפחתו.

וובכל זה גם הם עכ"פ יכונו בשם 3ישראל, כי, בלשון מכתב הנ"ל "כל איש ישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצות) לבו תמים עם ד' ותורתו",

ז ולכל סוגים אלו נמשכה גאולה ביום זה בשנה ההיא (שנת תרפ"ז), וחוזרת ומתעוררת המשכה זו בכל שנה ושנה בזמן זה.

חגאולה פירושה - יציאה מן המיצר המדידה וההגבלה של הענינים החומריים והגשמיים ושל הגוף ונפש הבהמית,

טאך עלינו להכון להיות כלי לקבלת המשכה זו, לקלוט אותה בפנימיות, ובמילא - להביאה בפועל, במחשבה דבור ומעשה, בימים יבואו אחרי חג גאולה זה,

יואז גאולה תהי' לנו, לכלל בני ישראל, גאולה השלימה והאמתית, במהרה בימינו אמן.

יבמוצש"ק ג' תמוז, ה'תיש"א, ברוקלין, נ. י.

יגא'עה
נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 287 ובלקו"ש ח"ח ע' 330. 2) פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל - ראה ויקרא רבה פ"ל, יב. תקוני זהר דף טו, א. מאורי אור כ' כד. טוש"ע חלק אה"ע סקכ"ט סט"ז, ונ"כ. קב נקי כלל לח. שדי חמד אסיפת דינים מע' גט ס"ז.

ידמאמר י"ט כסלו ה'שי"ת (קונטרס עג) פ"ב. 3) מעלת שם ישראל ראה מדרז"ל ע"פ וישלח לב, כט. זח"א קעד, א. זח"ב קכו, ב. זח"ג רי, ב. תו"א מקץ לו, ג. שם ר"פ שמות. לקו"ת שלח נ, ב. שם תבוא מב, ג. ובכ"מ.