Igros Kodesh·Vol. 4·Letter 1092אגרות קודש·כרך ד·א'צב

אא'צב

בב"ה, ח' תמוז, תשי"א

גברוקלין.

דשלום וברכה!

הבעתו קבלתי מכתבו - מענה על מכתבי - ומראותי התענינותו הנני מסג"פ הקונטרס לי"ב וי"ג תמוז שי"ל זה עתה עם מכ' הכללי השייך אליו.

וובמ"ש במכתבו, שהוא מהאפרוחים שנדדו מקינם כו' הנה יש להעיר (ע"ד הצחות?) מהכלל בתורה אין בע"ח נדחים (יומא סד, א. ועיין לקח טוב למהר"י ענגל כלל ו') ושאין דיחוי אצל מצות (חולין פז, א. ויעויין אחרונים בשו"ע או"ח סתרמ"ו ויו"ד סכ"ח) ובפרט בענינים רוחניים שאין לך דבר העומד בפני הרצון.

זומה שהעיר דהחיוב להטמאות למת מצוה מכריח דמצות קבורה מה"ת היא, יעויין רמב"ן בסהמ"צ שרש א', אבל ברש"י ברכות (יט, ב) הוא משום כבוד הבריות וזה מדמה בסוגיא שם לפושט בגד בשוק דאין שם מצוה ורק כבוד הבריות לחוד - ועכ"פ יש ראשונים דס"ל דאין מצות קבורה מה"ת, והם רס"ג בסהמ"צ שלו פרשיות סל"ד (שאינה אלא בנתלין ע"פ ב"ד) רדב"ז ח"א סשי"א (דבסתם מתים יש רק ל"ת דלא תלין ולא מ"ע דקבורה) ולבה"ג היא רק חלק ממ"ע כללית דוהלכת בדרכיו (רמב"ן שם) וליראים ס"נ ג"כ עד"ז, וברמב"ם הל' אבל רפי"ד שהיא מ"ע מדבריהם ובכלל ואהבת לרעך כמוך (וכבר העירו שזהו סותר למש"כ שם רפי"ב ובסהמ"צ מ"ע רל"א) ועיין שו"ע רבינו סתצ"ה קו"א סק"ג ור"ס תקכ"ז דס"ל שהוא מ"ע מה"ת ועייג"כ שו"ת שאג"א החדשות ס"ו וסי"ב בפי' פערלא לסהמ"צ לרס"ג מ"ע י"ט שהאריך בכ"ז, שד"ח כללים מע' ק' ל"ט, ואכמ"ל.

חבברכה לעסוק בד"ת במנוחה והרחבה בגו"ר.

טא'צב
חלקה נדפס בלקו"ש ח"ז ע' 328 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.