Igros Kodesh·Vol. 4·Letter 1115אגרות קודש·כרך ד·א'קטו

אא'קטו

בב"ה, כ"ו תמוז, תשי"א

גברוקלין.

דהוו"ח אי"א נו"נ וכו' מהו"ר אלקנה שי'

השלום וברכה!

וע"י הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצרכי צבור באמונה וכו' מהו"ר שלמה זלמן שי' העכט, קבלתי הפ"נ שלו, ולכשאהי' על ציון כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אקראהו, ובטח יעורר ר"ר עליו שיתברך הוא וזוג' תחי' בכל המצטרך להם וימלא משאלות לבבם לטובה בכלל ובפרט...

זכן מזכיר הרה"ג וכו' העכט שי' שיש לו עתה איזה דרך לכנוס לעסק, יהי רצון שיהי' בהצלחה ויקוים בו מה שהגיד כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם כ"ק אדמו"ר הזקן, בעל התניא והשו"ע, דער אויבערשטער גיט אידן גשמיות און אידן מאכן פון גשמיות רוחניות.

חוהנני מסיים מענינא דיומא דפ' מטות, אף כי בקצור כי אין הזמן גרמא להאריך ולדכוותי' יספיק וכו'.

טידוע דענין הנדרים מחולק משאר הציווים שבתורה, בזה שמתחילים במופלא סמוך לאיש, היינו בן י"ב שנה ולא בי"ג כשאר ציוויי התורה, ולדעת כמה ראשונים זהו מדאורייתא, והמוסר השכל שבזה הוא, שהרי כל ענין הנדרים הם בגדר סייג, וכמרז"ל נדרים סיג לפרישות, היינו שנודר בעצמו כדי שלא יכשל בקיום התומ"צ, ואף שארז"ל ירושלמי נדרים ספ"ט, דייך במה שאסרתו תורה, ובמילא הרי אפשר לומר שאין זה אלא בגדר יוהרא, ולא עוד אלא שגם חשש איסור יש בדבר, משום לא תגרע ולא תוסיף, ולכן באה התורה ומורה באצבע שבהיפך הוא, כי בקיום התומ"צ לבדם, הרי - כמאמר הרמב"ן ר"פ קדושים - אפשר שיהי' נבל ברשות התורה, ומוכרח הדבר שיעשה משמרת למשמרתי, ובאה התורה במצות נדרים לרמז שבאיזה אופן יש לחייב את האדם לכשיהי' בן י"ג שנה למצות, הוא ע"י ההכנה שמוסיף גדר ופרישות על מה שאסרה תורה, וזהו ענין הנדרים שמתחילים בתור הקדמה לקיום התומ"צ, היינו במופלא סמוך לאיש, ומובן מעצמו שאין זה דבר השוה לכל נפש, כי אינו דומה במה שצריך פלוני להפרש ואין מקום לחשש לאיש אחר, ולדוגמא מרז"ל עם הארץ אסור לאכול בשר משא"כ ת"ח שהוא להיפך וכמרז"ל באתר דעייל ירקא ליעול בשרא, ולכן דוקא פ' נדרים נאמרה לראשי המטות, היינו במעלת הנשיאים, שהפרת הנדרים וקיומם הרי זה תלוי בנשיאי המטות, היינו במה לנדור ובמה שהוא טוב שלא תדור - כיון שאינו דבר השוה לכל נפש - צ"ל זה ע"י הנשיא שיכול לומר זה הדבר, באספקלריא המאירה. וד"ל.

יבברכה לבריאות הנכונה וכ"ט.

יאא'קטו
נדפסה בלקו"ש ח"ב ע' 692 והושלמה ע"פ העתק המזכירות. תוכן דומה נכתב לכמה.

יב מוה"ר אלקנה: פמרנץ, שיקגו. מה שהגיד: ראה גם לעיל אגרת תשעב, ובהנסמן בהערות שם.