Igros Kodesh·Vol. 5·Letter 1477אגרות קודש·כרך ה·א'תעז

אא'תעז

בב"ה, ראש חודש ניסן, ה'תשי"ב

גברוקלין, נ.י.

דלאחינו בני ישראל די בכל אתר ואתר, ה'

העליהם יחיו

ושלום וברכה!

זימי חג הפסח מתקרבים ובאים.

חכל ענין שבעולם מלמד את האדם המתבונן חכמה והוראה, אם בדברים שבין אדם למקו, אם בדברים שבין אדם לחברו, אם בשני סוגים אלו.

טונקל ביותר, על ידי עיון המתאים, למצוא הוראות כאלו בעיני התורה - תורה לשון הוראה הוראה בחיים, כשמה "תורת חיים" - ומצות'. ובפרט בענינם הכללים אשר בה.

יוהנה אחד המיוחד שבענינם אלו הוא - זכרון יציאת מצרים, שהוא יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו, ונשתנה מכל הנסים שהוזהרנו להזכירו (וגם קריעת ים סוף) בכל יום. ובתוספות יותר נצטוינו על זה בהתחלת חג הפסח - בליל התקדש חג.

יאכמה וכמה דברים יש ללמוד הן מעצם ענין זה, הן מאופני הענין ופרטיו, ובאתי בזה להדגיש רק נקודה אחת, נקודה משותפת לתחילת החג וסיומו ואשר בה - הוראה למעשה בחיינו, ולא רק בימי החג, אלא בכל השנה כולה,

יבכי הרי זו היא הכוונה, שכל ההשפעות והאורות המתגלים בחוגים ומועדים יומשכו על כל ימות השנה, ובפרט אלו דחג הפסח.

יגכי הנה התחלת דיני ומנהגי החג, מיד כשתחשך, הוא ה"סדר". ותיכף להתחלת הסדר ומעיקריו, הוא: והגדת לבנך. משנים כמה דברים ומחדשים כמה דברים כדי לעורר את התינוקות. ולא עוד, אלא שחייב זה הוא לק רק בנוגע לבנים לחכמים, כי אם - אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול. את כולם צריך לקבץ לסדר של פסח, ולפי דעתו ויכולת הבנתו של בן - אביו מלמדו.

ידוסיומו של חג הפסח, נסו של יום, אשר קרע לנו הקב"ה את הים וכל אחד מישראל מורה באצבעו ואומר: זה א'לי ואנוהו. הנה הבנים והבנות אשר נולדו ונתגדלו בשעת קושי הגלות, ילדים אלו הכירו להקב"ה תחילה.

טונעוץ סופו של חג בתחילתו.

טזעלינו להשתדל בכל עוז ומרץ לחפש דרכים עצות ותחבולות (אף אם על ידי זה מוכרח יהי' לשנות מהטבע וההרגל שלו, ובלבד -) לכבוד את הדור הצעיר, ולקרב את כל בני ובנות ישראל, אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול, לתורה ומצוות, ואז מובטחים אנו אשר בנערינו ובזקנינו נלך לקראת הגאולה בבנינו ובבנוינו.

יזודור שלנו, דור אשר נולד ונתגדל בעת קושי הגלות הגזירות ושמדות ר"ל, ואשר גם על שארית הפליטה, ובפרט על הילדים אשר נתן והשאיר ה' לאותות ולמופתים 0שתתקיים תורה בישראל עלידם) קמים עליהם לכלותם, הי' לא תהי', בחינוך האומר לרע טוב ולטוב רע, השם חושך לאור ואור לחושך, [מר למתוק ומתק למר], כי מאס את תורת ה' צבאות,

יחהנה הקב"ה יצילם ויצילנו מידם, ודור זה יזכה במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו, להיות גם דור הגאולה, [גאולה האמיתית, כיעוד נביאינו הקדושים] לא בחיל ולא בכח כי אם ברוח ה' צבאות, וכל אחד ואחת יכירהו, יורה באצבע ויאמר:

יטהנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו.

כבברכת חג הפסח כשר ושמח,

כבא'תעז
נדפסה בהגש"פ עם לקוטי טעמים מהנגים ובאורים, קה"ת תשמ"ז, ע' תקסח. אגרת זו נכתבה גם באידיש.

כג כל ענין שבעולם מלמד: אבות ספ"ו. כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו. תורת הבעש"ט (הועתקה בסו"ס הזכרונות ע' שדמ): מכל מלמדי השכלתי דכל מה שברא הקב"ה בעולם הוא בשביל ללמד האדם... וההשגחה העליונה מזמנת להאדם ממה ללמוד, עיי"ש.

כד יסוד גדול: ספר החינוך מצוה כא. ראה שם באריכות.

כה ונשתנה: ראה תורה אור נז, ב.

כו קריעת ים סוף: תוספתא ברכות רפ"ב. וראה תו"א סב, ב.

כז ובתוספות יותר: ענין התוספות ראה בהגדה ש"פ עם לקוטי מנהגים טו, ב, ובספרים שהובאו שם.

כח ובפרט אלו: ראה שיחת חה"ם תש"ג אות מז.

כט שתתקיים תורה: רש"י ישעי' ח, יח.

ל האומר לרע: ראה ישעי' ה, כ-כד.

לא הנה אלקינו: ראה שמות רבה סוף פכ"ג. ונתבאר בד"ה ויבוא משה תרנ"ד.