Igros Kodesh·Vol. 7·Letter 2056אגרות קודש·כרך ז·ב'נו

אב'נו

בב"ה, כ"ד אדר, תשי"ג

גברוקלין.

דשלום וברכה!

הזה עתה נתקבל מכתבו ממוצש"ק פ' תשא, כן בעתו נתקבל מכתבו הקודם.

וונבהלתי למה שכותב בו ע"ע, וכבר סיפרתי כמה פעמים מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שסיפר לי, אשר נכנס אליו אחד ליחידות ושאל תיקון על איזה ענינים, ובשעת מעשה תיאר מצבו הרוחני באותיות מבהילות, וענהו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר ידוע חומר הענין דלשון הרע שאסור לספר על חבירו וגם על עצמו וד"ל.

זולפע"ד יש להוסיף ביאור בזה ע"פ הידוע בכמה מקומות בחילוק דלה"ר ומוציא שם רע.

חאשר מוצש"ר הוא בדבור שקר, ולה"ר הוא אפילו כשמספר אמת, ועיין* בפירוש המשניות להרמב"ם ספ"א דאבות. הל' דעות ז, ב. ובכ"ז גדול האיסור על פי המבואר בחסידות אשר כשמתאר חסרון של חבירו או אפילו של עצמו, הרי לפעמים תכופות ממשיכים ומגלים את החסרון מעולם המחשבה לעולם הדבור, אשר מובן שכל זמן שנשאר במחשבה אינו פועל פעולה, משא"כ כשבא בדבור ובמילא מזיק, וכלשון רז"ל, לישנא תליתאי ועאכו"כ בענין של כת"ר שי' שהמשיך זה גם בכתב היינו במעשה.

טוהשי"ת יצליחו להחליט בעצמו להחזיק בהקו דועשה טוב, היינו בהמשכת אור בנפשו ובחלקו בעולם ע"י תוספת אומץ בתורה ומצות ובמאור שבתורה זוהי תורת החסידות, ואם מעט אור דוחה הרבה חשך הרי עאכו"כ הרבה אור.

יידוע שע"פ טבע הנה מי שאומנתו טבחא, הוא מקו הגבורות, וכמרז"ל (שבת קנ"ו ע"א) ואפשר שזהו ג"כ הסיבה למה שכותב במכתבו על עצמו. ובכל זה הרי זה תכלית העבודה להפוך מדותיו הטבעים, וכשיתעסק בזה, בטח יצליח.

יאמעות פורים ששלח בעדו ובעד ב"ב שיחיו נמסרו למטרתם, ואף שזכין לאדם שלא בפניו, הנה בכ"ז מפני ענין חינוך שבדבר (יעויין בקדושין ל, א שחינוך הוא עד כ"ד שנה) הנה מהראוי שבנו... שי' יתן בפ"ע איזה פרוטות למגבית הנ"ל נוסף על מה שנתן בעדו הוא...

יבמוסג"פ הקונטרס שהו"ל ובטח יזכה בתוכנו את הרבים.

יגבברכה לחג המצות כשר ושמח.

ידב'נו
נדפסה בלקו"ש חי"ז ע' 2 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

טו וכבר ספרתי: ראה גם לעיל ח"ו אגרת א'תקצג, ובהנסמן בהערות שם.

טז*) לאח"ז: בשד"ח כללים ל, סג כמה ראיות.