Igros Kodesh·Vol. 7·Letter 2136אגרות קודש·כרך ז·ב'קלו

אב'קלו

בב"ה, י"ח סיון, תשי"ג

גברוקלין.

דהוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה"ר צבי שי'

השלום וברכה!

ונתקבל מכתבו וימים אלו ג"כ ספרו לתולדות משפחת משכיל לאיתן כו' ות"ח על הספר.

זומה שמתחיל במכתבו כי רצונו להיות מקושר ולא להיות חסיד כיון שהוא מן הפרושים,

חהנה בטח ידוע גם לו אשר הגר"א עצמו הי' נקרא חסיד. ופשיטא שאין בזה כוונתי, ח"ו, להיות חסיד של איש פרטי או אפילו של איש כללי אלא שהוא כפתגם בעל התניא: פעם שאלו אותו מהו ענינו של חסיד, ענה, שזה איש המוותר על תועלת עצמו ולא עוד אלא שאין נמנע מהיזק לעצמו ובלבד שיביא תועלת לאחר. וכיון שהי' זה בעת תוקף המחלוקת אז, חזר השואל ושאל, שאין רצונו בראי' לזה מתורת הנסתר, אלא דוקא מתורת הנגלה. וענהו רבינו הזקן, שזהו גמרא מפורשת (נדה י"ז ע"א) שורפם חסיד, אף שעי"ז מזיק לעצמו, עיין שם בתוספות.

טוקישור ענין זה בתורת החסידות והדרכותי', י"ל בפשטות, כי הרי, ע"פ שו"ע, ידוע הכלל: מאי חזית דדמי דידך סומק טפי, ובמילא הוא ג"כ להיפך, דמאי חזית דדמי דחברך סומק טפי. משא"כ תורת החסידות המעמידה את "הדגש" בזה, שתחלת העבודה צריכה להיות למעלה מן הטעם ודעת וחשבון, ורק זה יכול לשמש יסוד חזק לקיום התומ"צ כדבעי, וכשאין נכנס בחשבון, הרי לכל לראש מתענין בטובת רעהו, ובפרט כשנזכר על הטעם דהכרח העבודה שלמעלה מטו"ד וחשבון: אם יאחז בעשיית חשבון, אפילו חשבון דקדושה, הרי ידוע שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה, ובמילא גם עמו ידקדקו אם בעל חשבון הוא בהנהגתו במעשה ואפילו בדבור ובמחשבה, כי הרהורי עבירה קשים מעבירה, ואז הרי פשוט שאין זה כדאי (עס לייענט זיך ניט) בשבילו.

יידועה השאלה: אם הכרח הוא לימוד החסידות, א"כ מה עשו דורות הראשונים? ואפילו בזמננו הנה ישנם כאלו שאינם יודעים מתורת החסידות, ובכ"ז הם יראים ושלמים.

יאאבל המענה ע"ז ג"כ פשוט הוא: העולם מתנהג לא במקרה ח"ו, אלא בהשגחה פרטית בכל פרט ופרט. וכמו שרואים אנו בסוג הבעלי חיים, שישנם כמה אברים הנחוצים לבעל חי אחד שבלעדם אי אפשר לו להתקיים אף שאינם נמצאים אצל בע"ח אחר, מפני שהוא אפשר לו בלא הם. הרי מלפנו מבהמות ארץ, למדנו שגם במין המדבר כן הוא. זה שלא נודע לו עד עתה מלימוד תורת החסידות, או שהי' בדורות האלו שלימוד זה דפנימיות התורה הי' שייך רק ליחידי סגולה, ה"ז גופא ראי' שנמצא הוא בתנאים כאלו ולא יבוא לידי נסיונות כאלו, שמוכרחים הם גם לידיעה זו, משא"כ אלו שנודע להם ממציאות חלק תורה זו; והרי פשיטא שגם זה נכנס בפסק הרמב"ם שאפי' אות אחת, ומי יאמר חלק תורה שלם, הרי קדושתה שוה לפסוק שמע ישראל כו'.

יבוהחילוק בין בע"ח ואיש הישראלי בהנ"ל הוא רק בזה, שברצות הקב"ה שתהי' טובתו שלימה, לא רצה להכריח את האדם בזה, ולכן ניתנה לו בחירה חפשית, ולא עוד אלא שברא יצה"ר המסביר לאדם כו"כ טעמים ונימוקים להסירו מן הדרך, ואם יש לו - להיצה"ר - עסק עם איש ירא ד', ה"ה מלביש הטעמים ונימוקים שלו באותיות של השו"ע. ובודאי האריכות לדכוותי' אך למותר.

יגבמה ששואלני אם יש כאן מתושבי יעקאטערינאסלאוו, הנה לא נודע לי אודותם.

ידובהנוגע לאמי הרבנית שליט"א, הרי מה טוב שיכתוב אלי' ישר, ובטח תכתוב לו מהידוע לה. ויכול לכתוב אלי' באיזה לשון שהוא.

טוכבקשתו מוסג"פ קטע, שנדפס פה בעת פטירת אבי זללה"ה.

טזוברך לקחתי ואשיבנו. כיון שהי' שליח למסור פ"ש ממו"ח הרה"ג הגר"ר כ"ץ, הנה ייטיב למסור פ"ש בכבוד ממני. ות"ח.

יזוהשי"ת יצליחו ויזכהו שהוא וזוגתו שיחיו יגדלו את בנם יהודא ליב שי' לתורה ולחופה ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת ואשר יוסיף אומץ בהפצת אור היהדות בסביבתו. ויה"ר מהשי"ת שיעשה זה מתוך חמימות חסידותית.

יחבכבוד וברכת הצלחה.

יטנ"ב. ראיתי בהרשימה שבסוף ספרו שהו"ל בהוצאתו כמה חוברות ע"ד ובשאלת המדע ביחסו אל הדת, ואם יוכל להמציא להספרי' שלי הרי ת"ח מראש, כיון ששאלה זו בהגישה אלי' מכאיבה. כי אפילו החרדים הדנים בזה, הרי הסה"כ מהתעמולה שלהם הוא שהיו כמה מגדולי ישראל שהיתה להם ידיעה גדולה במדע ועד כמה המדע נחוץ לתורת ישראל וכמו בהלכות קידוש החדש, טריפות כו', בה בשעה שהגישה צ"ל בהיפך לגמרי, שלהמדע אין לו כל יסוד מבלי אמונה, וכמה מאנשי מדע היו תועים בדרכי החיים לולי אחיזתם בזה כו' וכו'.

כב'קלו
נדפסה בלקו"ש ח"י ע' 248 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

כא מוה"ר צבי: הרכבי. אגרת נוספת אליו - לעיל ב'עח.

כב כפתגם: ראה גם לקמן אגרת ב'קפז.

כג ידועה השאלה: ראה גם לקמן אגרות ב'קנ. ב'רל.

כד שיוסיף.. העינים: ראה גם לעיל ח"ה אגרות 'שם. א'שפח. לעיל ב'קלב.