Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אב'רנא
בב"ה, כ"ח תשרי, ה'תשי"ד
גברוקלין, נ.י.
דהוו"ח אי"א נו"מ בעל מדות עוסק בצ"צ בעל
המרץ ורב
ופעלים וכו' מוהר"ר יצחק שי'
זשלום וברכה!
חבנועם קבלתי ספריו נעים זמירות ישראל ג' חלקים הראשונים, שהם ילקוט מאמרי רז"ל ומפרשי התהלים, ות"ח ת"ח על תשורתו זו.
טכידוע, תרי שליטין אינו בחיים הרוחניים של האדם: מוחא ולבא, הרגש והשכל.
ימתאים לזה, הנה גם עבודת האדם לקונו בשתי דרכים ואופנים היא: דרך תפלה ודרך התורה. התורה היא חכמתנו ובינתנו, והתפלה - עבודה שבלב וכפי' רבינו הזקן, בעל התניא והשו"ע: אין הארצן און מיטן הארצן.
יאבכל זה, הנה, כמו בכללות הבריאה, אשר להיותה מאחדות הפשוטה, הרי מאוחדת ואחידה היא, עד שאפילו גם בחיצוניות הדברים מכירה עין המתבונן והבוחן בשיתוף והתכללות חלקי הבריאה זה מזה -
יבכמו כן, ועל אחת כמה וכמה, באיש הישראלי ובכלל בענינים דקדושה, שבהם אור הוי' אחד נמצא בגילוי יותר, הנה ניכר ומורגש בהם יותר, שכל ענין נכלל מחברו.
יגוזהו ג"כ סוד מה שמצינו כמה דברים מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל, שאף שב"ש שרש נשמתם מבחי' שמאל העליון ולכן היו דנים להחמיר תמיד, אעפ"כ בכמה דברים היו ב"ש מקילין מפני התכללות שרש נשמתם שהוא כלול גם מימין, וכן שרש נשמת ב"ה כלול גם משמאל.
ידופשיטא אשר כן הוא גם בסוגי עבודת האדם הכלליים הנ"ל: לימוד התורה מוכרח שיהי' קשור ברגש הלב, הן בשעת הלימוד - וכמרז"ל כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים - וגם קודם הלימוד, שזהו ענין ברכת התורה בתחלה, היינו להרגיש בחביבותה ויוקר ענינה עד שיקבע הדבר בלבו.
טוואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא ולא יכלה לסלקא ולמיקם קדם הוי'.
טזוכן בעבודת התפלה אף שהיא עבודה שבלב, הנה קודם התפלה צריך לחשוב מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם וכו'. ובשעת התפלה יחשוב כאלו שכינה כנגדו וכו'. ובלא כוונה זו - אינה תפלה.
יזיתר על כן, הנה בתפלה גופא ישנם חלקים הקשורים בעיקרם במוח: סידור שבחיו של מקום, פסוד"ז, ברכות ק"ש וכו'. ובתורה - יש בה חלקים הקשורים בעיקרם ברגש.
יחומהם - ספר תהלים, תהלות ותשבחות הקב"ה.
יטוגם בזה - התכללות: המחשבה ההתבוננות והדעת ברוממות הא-ל, בחכמתו, גדלו וידו החזקה - צריכים להביא לאהבת הא-ל הנכבד והנורא וליראתו.
כוהתפלה שבתורה, אשר כאמור למעלה, בזה הוא ג"כ ספר התהלים, צריכה לימוד עמוק בהבנה והשגה.
כאובשתי תיבות הראשונות של סימן צדי"ק שבתהלים נרמז ענין זה:
כב תפלה למשה - אתחברותא ואתדבקותא (של התפלה ומשה, אשר כל התורה נקראת על שמו) למיהוי כחדא בחיבורא חדא.
כגוכת"ר שזכה לזכות את הרבים בספריו הנ"ל, אשר נוסף על העיקר - אמירת תהלים ברגש שבלב ובהשתפכות הנפש, ילמדו ויעיינו בטובי מפרשיו בהבנה והשגה, הרי בטח זכות הרבים תלוי בו, ויישר כוחו וחילי' לקרב ולאחד בנ"י באביהם שבשמים ע"י תפלה טהורה ותורה תמימה.
כדבכבוד ובברכה.
כהב'רנא
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 268, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
נדפסה בלקו"ש חי"ט ע' 268, והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
כו מוה"ר יצחק: גרשטנקורן.
כז וכפי' רבינו הזקן: ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"י אגרת ג'תמא, ובהנסמן בהערות שם.
כח כל הקורא : סוף מגילה, ורק בהא דלא יחיו בהם איפרוך, ע"פ גירסת הע"י (ול"מ כן בפי' ר"ח ובחדא"ג). וכל' רז"ל בכ"מ רינה של תורה, ובתמיד לב, ב: העוסק בתורה כו' קומי רוני. וראה ג"כ זח"ג ריח, ב. ואכ"מ.
כט ברכת התורה : ראה נדרים פא, א ובפי' הר"ן שם.
ל ואורייתא בלא : תקוני זהר ת"י. תניא פל"ט-מ. וראה פסחים נ, ב: עד שמים כו'.
לא קודם התפלה : ר"י ר"פ אין עומדין, ונפסק הלכה למעשה בשו"ע או"ח סצ"ח. ובעוה"ר כמה וכמה אין שמים לב וכו'.
לב אינה תפלה : רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ו. וראה קונטרס אחרון לתניא (קנד, ב).
לגחידושי ר"ח הלוי לרמב"ם שם.
לד ונפסק הלכה למעשה: ראה גם לקמן אגרת ב'שיג.
לה אינה תפלה: ראה גם לקמן אגרת ב'תקפח.
לו אתחברותא : זהר ח"ב קלז, ב. ובמקדש מלך שם.