Igros Kodesh·Vol. 8·Letter 2448אגרות קודש·כרך ח·ב'תמח

אב'תמח

בב"ה, א' אד"ר, תשי"ד

גברוקלין.

דחברי איגוד שילה

הד' עליהם יחיו

ושלום וברכה!

זבנועם קבלתי הידיעה מהרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ מוה"ר דובער שי' בוימגארטען, אשר בש"ק הבע"ל פ' תרומה מסדרים סיום משניות מסכת ברכות בקידושא רבא.

חוחפץ ה' בידם יצליח, אשר כשם שסיימו משניות אלו כן יתחילו ויסיימו מסכתות אחרות, וימשיכו בלימודם מתוך הרחבת הדעת, אשר אז יקוים פסק רז"ל יגעת - ומצאת.

טידוע הטעם במה שהתחלת המסכתות היא מסכת ברכות, ובמסכתא זו גופא, בדיני קריאת שמע, שהוא כמו שנאמר ראשית חכמה יראת ה', שזהו ענין קריאת שמע.

יוכמאמר המשנה ריש פרק שני דברכות, אשר פרשת שמע הוא קבלת עול מלכות שמים ופרשת והי' אם שמוע קבלת עול מצות.

יאובזה יש לפרש גם הדיוק, אשר במצות קריאת שמע עצמה ההתחלה היא בדיני קריאת שמע בערבין, בלילה - כי כשהאדם מתחיל בעבודת השי"ת, הרי נמצא הוא עדיין בחשך, הן מצד העולם בכללותו, והעיקר - מצד גופו ונפשו הבהמית והטבעית, אשר הם מעלימים ומחשיכים על אור האמת אשר רק ה' אלקים הוא לבדו האמת ואין עוד מלבדו, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו, אשר בדרך ממילא מובן שהוא אדון כל הארץ (וכמבואר ברמב"ם הלכות יסוה"ת בתחילתו). ותחילת העבודה במצב כזה הוא לקבל עליו עול מלכות שמים ועול התורה ומצות (בלשון רבינו ישעי' אחרון ז"ל), וכמו שבמתן התורה בכללותה הקדימו ישראל נעשה לנשמע.

יבוזהו גם כן הפירוש בביאור לגמרא, אשר לכן מתחלת המשנה בקריאת שמע של ערבית, כברייתו של העולם, כי העולם בכללותו נברא ברישא חשיכא, חשך העלם והחיות והאור האלוקי, והדר נהורא, אור עבודת האדם שעל ידי זה מאיר אור האלקי בעולם. וכן הוא גם בחייו של האדם, שהוא נקרא עולם קטן (שבת עז, ב. ד"ה ויקם עדות, בס' המאמרים ה'ש"ת).

יגואל יאמר האדם יש לי זמן להתבונן ולהתייעץ בזה אם להתחיל בעבודה זו אם להמשיך בה וכו' ובכלל - הרי זה ענין פרטי שלו ומי יאמר לו מה תעשה.

ידכי כל אחד ואחת חלק הוא מכללות העולם, ועל כל אחד ואחת מוטל הציווי דפרשת שבוע זה:

טוועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, וכדיוק רבותינו ז"ל בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוך כל אחד ואחד מישראל.

טזוכמו שכל יום ויום מחוייב בתפלת השחר והערב והלילה - שכנגד תמידים וקטורת תקנום, והקרבת הקרבנות כפשוטם צריכה היתה להיות בבית המקדש הגשמי, הרי בדוגמת זה הקרבת התפלות שבמקום קרבנות צריך להיות במקדש הרוחני, שזהו כל אחד ואחד מישראל, ומזה מובן גם כן, אשר כמו שענין המקדש הוא כמשמעו קדושה ועבודת השם שלכן נקרא בית תפלה, עבדו את ה' ביראה ועבודה זו תפילה היא, על דרך זה הוא ג"כ בכללות עבודת האדם, שהוא לדעת ולהודיע, אשר הכל הי' הוה ויהי' בדברו הנה - היסוד לזה היא והתכלית בזה היא, כנ"ל במצות קריאת שמע, יראת שמים וקבלת עול מלכותו, שזהו תכלית תלמוד תורה וקיום המצות,

יזוכמו שנאמר: ויצונו ה' לעשות את כל החוקים האלה ליראה את ה' אלקינו.

יחונאמן הוא הקב"ה לקיים את הבטחתו בסיום כתוב זה:

יטלטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה, וכמבואר במפרשי התורה, לטוב לנו בעולם הזה ובעולם הבא.

כבברכה להצלחה הן בתלמוד תורה במקהלות וביחידות, הן בקיום המצות ולהרבות בנר מצוה ותורה אור - בכל לבבך בכל נפשך ובכל מאודך במחשבה דבור ומעשה בחיי היום יומים.

כאב'תמח
נדפסה בלקו"ש ח"ו ע' 365 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.