Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 9· Letter 2710אגרות קודש· כרך ט· ב'תשי
אב'תשי
בב"ה, ה' סיון, תשי"ד
גברוקלין.
דהרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ
הוכו'
ומוה"ר אפרים אליעזר שי' הכהן
זשלום וברכה!
חמכתבי כת"ר נתקבלו.
טובמה דשאילנא קדמיכון בפרש"י (סוטה לט, ב) ד"ה מן דכשכלה אמן אחרון כהנים מחזירין פניהם וש"ץ מתחיל ש"ש והכהנים מתפללים רבש"ע כו' - והרי בש"ס אמרו דאין הכהנים מחזירין פניהם עד שיתחיל ש"צ ש"ש (חו"י על הרי"ף סוף מגילה), ולא נמצא בראשונים חבר לרש"י בזה.
ייל"פ פירש"י שהוא מוכרח מסברא (עיין תוד"ה איבעית - שבועות כב, סע"ב. שד"ח כללים מע' סברא) ומש"ס.
יאמש"ס - דאמר לפ"ז דאין הכהנים רשאין להתחיל בברכה אחרת עד שיכלה אמן, משמע דתיכף אח"כ רשאין, וי"ל דלרש"י קאי בברכת רבש"ע, וע"ד מש"כ והכריח בב"י וראה שו"ע או"ח סקכ"ח סוסי"ח.
יבמסברא:
יגא) תפלת הכהנים רבש"ע כו' הוא בהמשך לב"כ, וא"כ צ"ל סמוכה לה (והוא נוסף על הענין שנת' בסק"י ס"ז), ומקודם לזה צריכים להחזיר פניהם כדי שיתפללו לרוח שהשכינה שם,
ידב) אף שיש לקשר אמירת רבש"ע עם ש"ש - דחד עניניא הוא, אבל מה טעם לפא"פ דכהנים והעם - לאחר סיום אמן אחרון, שנגמר ענין דב"כ?
טוומה אומר וכל הפוסקים - וגם אדה"ז - פסקו אחרת.
טזומ"ש בש"ס דאין רשאין להחזיר עד שיתחיל הש"ץ ש"ש - יפרש רש"י דעכצ"ל כפי' הרש"ל שמביא כת"ר במכתבו. ויש להמתיק, דנקט ר"ח ל' זה דאינו מדויק כ"כ אגב סיפא עד שיגמור - שזהו עיקר חידושו.
יז* * *
יחכיון דבתוד"ה וכי (סוטה לט, סע"א) מביא פרש"י מבלי להעיר ע"ז משמע דס"ל כותי'.
יטמש"כ בלבוש סקכ"ח סט"ו דמחזירים פניהם, כשאומר וטוב בעיניך כו' - כבר הקשה ע"ז בס' כה תברכו מע' תפלה. גם צ"ע מל' הלבוש עצמו שם סט"ז. ואין הזמ"ג להאריך.
כולקראת חג השבועות, זמן מתן תורתנו וקבלתה, הבע"ל, הנני בזה להביע ברכתי, בנוסח כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע:
כאלקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
כבבברכה.
כגב'תשי
מוה"ר אפרים אליעזר שי': יאלעס. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ח ב'שלא. ובהנסמן בהערות שם. לקמן ב'תשנז. ב'תתמה.
מוה"ר אפרים אליעזר שי': יאלעס. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ח ב'שלא. ובהנסמן בהערות שם. לקמן ב'תשנז. ב'תתמה.
כד הרש"ל: ל"ד, אלא כלומר שראוי להתחיל שים שלום אחר אמן וכן מוכח מפרש"י.