Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 16· Letter 5780אגרות קודש· כרך טז· ה'תשפ
אה'תשפ
בב"ה, ד' תשרי, תשי"ח
גברוקלין.
דשלום וברכה!
המאשר הנני קבלת מכתביו מכ"ז אלול, ג' הקודמיו והפ"נ לר"ה, ולפלא שמזמן לזמן ולצערי בהפסק לא גדול מתקבל ממנו מכתב מלא יאוש או צער עכ"פ. ומה שמצער עוד יותר, שמסיק מזה מסקנות היפך מסקנות הרצויות, וגם במכתבו זה כנ"ל אשר אין לו סבלנות כו' ומהסיבות בזה החסרון בהפעולות וכו', ומזה המסקנא שהפסיק... ועד כמה גדול חשך הגלות, שאין רואה הסתירה המבהילה - שבין המסקנות מהמציאות באמת והמסקנות שבא אליהן.
ווכבר מלתי אמורה לכמה להצעירים ולאנ"ש שבאמת על כאו"א לפעול פעולתו וה' הטוב בעיניו יעשה אם יצליח או ח"ו לא, וזכינו דוקא בדורנו דור יתום זה, שרואים בעיני בשר איך שמתקיים הפסק בי"ד של מעלה שאנ"ש מצליחים בפעולותיהם, ותמורת זה וכמו להכעיס מזמן לזמן מוצאים אמתלאות למעט בפעולה פלונית או למעט ענין פלוני וכו' וחבל על זמנם שכותבים לי נימוקים כאלו, כיון שאינם מתקבלים אצלי כלל, ובאם הי' הוא מקבל כזה מאיש אחר ולא הי' נוגע בדבר, הי' רואה הסתירה המבהילה וביטול המסקנא מעיקרא...
זויהי רצון שמכאן ולהבא הוא וכן חבריו שיחיו יבשרו ע"ד פעולות ממשיות, וענין התלונות התאוננות וכו' לא ימצא להם מקום בד' אמות שלהם, ואז סו"ס לא תהיינה בכל ד' אמות שלהם כל אותן הסיבות להתלונות וכו' והרי זכות הרבים והתעוררות ר"ר של נשיאינו רבותינו הק' מסייעתם.
חבברכת חתימה וגמר חתימה טובה.