Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אה'תתלט
בב"ה, י"ב מ"ח תשי"ח
גברוקלין.
דהרה"ג אי"א נו"נ וכו' מו"ה אלתר שי'
השלום וברכה!
ובמענה למכתבו מב' מ"ח בהערותיו על הנדפס בקובץ ליובאוויטש שנה ה' חוברת א מחלקת תשובות וביאורים, במ"ש בתניא פרק כ"ד מענין פקוח נפש.
זואינו מבואר כל הצורך במכתבו - במה שרוצה לפרש פקוח נפש דהיינו ענין יסורים, באם כוונתו ליסורים שסופם מיתה או לאו דוקא. ובכל אופן, הנה נוסף על שעצם הביטוי פקוח נפש במשמעותו רק ענין קיום נפש והעדרה, הנה מוכח זה בפירוש בכמה סוגיות בש"ס, ובנין אב לכולם (יומא פ"ה ע"א) ובשני הקצוות, דבספק מיתה דוחה את השבת, אף אם אין שם יסורים. ובמקום יסורים בלא מיתה, אין נדון כלל באותה הסוגיא, וכדמסיים - חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ועד"ז בשאר מקומות בש"ס.
חב) באותו הקובץ במדור מהני מילי מעלייתא, במה שציינתי ברמב"ם הלכות דיעות ריש פ"ד, דלכאורה צ"ל דרכי עבודת השם ולא דרכי השם. וכנראה רוצה לפרש כוונתי, דמפרש אני ברמב"ם, שזהו הציווי דו[נ]שמרתם מאד לנפשותיכם.
טאבל פשוט שלא לזה נתכוונתי, כי אם לומר, שדברי הרמב"ם אלו באו בהמשך לסיום פרק ג', וכדמשמע ג"כ מהתחלתו של הפרק, הואיל וכו' - כי מדבר ע"ד המבואר בסיום פרק ג': ולא יוכל לעבוד את ה' והוא חולה, נמצאת שינה שלו עבודה למקום ב"ה וכו', ז.א. שיהפך החולי, היינו בריות הגוף, הוא הדרך שיוכל לעבוד ה', אין לשון הרמב"ם דומה למרז"ל הדבק בדרכיו מה הוא רחום וכו' כי זהו שייך לומר בהנוגע לחנון ורחום, אבל אין שייך לומר בענין בריאות גוף כמובן.
יבברכה,
יאמ. שניאורסאהן
יבבתמיהתו בשו"ע אדה"ז סרע"א סכ"ג בתיבת "הראשונה" - כבר ציין בקונטרס השלחן להרב נאה - לתקן "האחרונה". וכן מוכח גם מזה שלשון אדה"ז בזה הוא לשון הרמ"א על אתר.
יגה'תתלט
נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 192 והושלמה ע"פ צילום האגרת.
נדפסה בלקו"ש חי"ב ע' 192 והושלמה ע"פ צילום האגרת.
ידמו"ה אלתר שי': הילביץ, יוהניסבורג. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ז א'תתקנב, ובהנסמן בהערות שם.
טוהנדפס בקובץ ליובאוויטש: ולעיל ח"א אגרת קסה: בסש"ב פכ"ד "ומה שפקו"נ דוחה שאר עבירות וגם יעבור ואל יהרג... מה בא להוסיף בהענין דיעבור ואל יהרג." במדור מהני מילי מעלייתא: ובלקו"ש ח"ב ע' 531. וראה גם לעיל חי"א אגרת ג'תשה, ובהנסמן בהערות שם.