Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 16· Letter 5934אגרות קודש· כרך טז· ה'תתקלד
אה'תתקלד
בב"ה, י"ח כסלו, תשי"ח
גברוקלין.
דהרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ
המו"ה רפאל חיים שי'
ושלום וברכה!
זראה ראיתי גליוני ההגהה של הספר תפארת ציון, פירוש על מד"ר, אשר כת"ר מכין לדפוס, להו"ל.
חויהי רצון אשר יגביר חילם לאורייתא מתוך הרחבה וביחוד באגדה של תורה, וכידוע הוראת חז"ל, רצונך שתכיר את מי שאמר והי' העולם למוד אגדה (ספרי עקב ו, ו) ובפרט בדורנו דרא דעקבתא דמשיחא חשך כפול ומכופל, שלימוד חלק תורה זה דורש ביותר וביותר וכידוע משל חז"ל בזה (סוטה מ, א. עיי"ש בפירש"י).
טולחביבותא דמילתא, אף שאין הזמן גרמא לעיין בגליונות האמורים כפי הדרוש, עברתי עליהם עכ"פ כפי רשיון הזמן, ומועתק בשולי הגליון עכ"פ ב' ג' הערות, בתחלת פירוש זה ובהן נקודה מתורת הבעש"ט ותורת אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע, אשר הזמן גרמא, שהרי בי"ט כסלו יצא אדמו"ר הזקן לחירות והותחלה הפצת המעינות תורתו הוא תורת הבעש"ט באופן דהילוך והוסיף הלוך וגדול, והפצת תורה זו ופרסומה ה"ז עצמה הוכחה הכי גדולה אשר חובת הזמן הוא וחובת גברא, לקדש מעתותיו ללימוד חלק תורה זו, וכידוע לשון האריז"ל אשר בדורנו מצוה לגלות זו החכמה ואחריו תלמידו הגדול ר"ח וויטאל כמבואר בארוכה בהקדמתו לספר שער ההקדמות מיוסד על דברי הזהר הק'.
יויהי רצון אשר גם עי"ז יתקרב קץ גלותנו ונזכה בעגלא דידן לקיום היעוד שתרבה הדיעה, החכמה והאמת להשיג דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
יאבכבוד ובברכה.
יבנ.ב.
יגהערות: א. א, וע"פ מרז"ל ע' פנים לתורה.
ידשאלות: השייכות דפי' הא' דרה"ו ופי' הב': ד"א כו' (ע"פ מש"כ בתפא"צ לא הו"ל להביא אלא פי' הב'), טעם וסידרן, שלכאורה פי' הב' פשוט יותר והו"ל להקדימו, איך אפ"ל על פדגוג שהוא ענין של קטנות, - שהייתה אצלו (וע"פ תפא"צ אצלו - הוא רק מכוסה ומוצנע), מהו ענין דרבתא בפ"ע, שהרי הפדגוג המכוסה ומוצנע, עצמו רב הוא, אלא שזהו תושבע"פ (כשמ"ר פמ"ז, ס"א שהובא בתפא"צ, ולד' בשמים). ועוד.
טווהפי' בכהנ"ל: פדגוג - חינוך היונק והקטן שהוא רק בדברים פשוטים וקלים, מכוסה - כאן הוא כל הדבר אלא שמכוסה בלבוש של ענין אחר, כגוף האדם, האמון עלי תולע, מוצנע - הדבר הוא במק"א, וכמרדכי שהצניע להדסה, רבתא פי' גדול ולא, הרבה וכמו אלכסנדריא רבתא, עיר אחת אבל גדולה, מפרש רה"ו הכתוב, ואהי' אצלו, שבזה מרמז על כל חלקי התורה, פשט - גלוי ופשוט, מכוסה, - דרוש, מוצנע - רמז (בלבד ולא הענין עצמן) סוד - שרק הוא דבר גדול וכהודעת חז"ל (סוכה כח, א) ולכן בא בחלוקה בפ"ע, ואומרת התורה שכל חלקי' היו אצלו, ומזה משתלשל: ד"א כו' מביט דתורה ובורא את העולם כולו, עלמין דאתגלין ועלמין סתימין דלא אתגלין, וכללותו ג"כ ד': עשי', יצירה, בריאה, אצילות (שהם מכוונים לפרדס דתורה).
טזא, ב. פי' המד"ר: בראשית עם התורה הנק' ראשית, או - בשביל התורה - הפכיים הם, הפי' הא' מבאר הפרט דהעולם (הבריות) עיקר וכמרז"ל (ב"ר ריש פמ"ד) לא ניתנו המצות אלא לצרף בהם את הבריות, וכאן להלן - מחשבתן של ישראל קדמה לתורה, הפי' הב' מבאר הפרט, דהתורה עיקר.
יז***
יחבהמדובר דזריזות מתחילה לא קודם צפרא - כן מפורש גם בפרש"י ותוס' על אתר (פסחים ד, א).
יטה'תתקלד
מו"ה רפאל חיים: גולדמן.
מו"ה רפאל חיים: גולדמן.
כתפארת ציון: מאת הרה"ג רבי יצחק זאב יאדלער.