Igros Kodesh·Vol. 16·Letter 6045אגרות קודש·כרך טז·ו'מה

או'מה

בב"ה, ט' שבט, תשי"ח

גברוקלין.

דהרה"ג וו"ח אי"א נו"נ ענף עץ אבות

המו"ה יעקב שי'

ושלום וברכה!

זבנועם קבלתי בעתו הסידור שהו"ל, סידור תפלה צלותא דאברהם חלק א', מעוטר הערות והארות מכתר מקורות לתפלה ומנהגי'.

חומצאתי בו אוצר בלום של בירורי נוסח התפלה וענינים הקשורים בזה. והרי ידועים דברי רז"ל בהנוגע לתפילה, שזהו דברים העומדים ברומו של עולם (ברכות ו, ב), שמזה מובן וגם פשוט חשיבותו של כל פרט ופרט בזה. וביחוד ע"פ דיוקו של פירש"י על אתר בכוונת רומו של עולם - שעולה למעלה. וכמובן ג"כ ממה שראשוני ראשונים דייקו בכל עניני תפלה ועד לתיבה, וכאמרם - שהיו שוקלין וסופרין מספר מנין תיבות התפלות והברכות (טור סי' קיג).

טוכידוע גם מרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, אשר מנה לעצמו זכות מיוחדת - מה שבירר וקבע נוסח התפלה בסידורו. ומסופר בפי חסידים, אשר בבירורו נוסח התפלה - הי' לפניו וצירפה מששים סדורים.

יוגדל עוד יותר ערך ציוני מקורות לעניני התפלה בתקופתנו זו, כיון שהמובא בברכות שם, שבנ"א מזלזלים בהם - נתרבה הזלזול בדורנו דור יתום, זלזול המתבטא לפעמים קרובות עד כדי כך - שכל הרוצה אומר אשר יש לו שם, ועושה בנוסחאות התפלה כרצונו, משנה מקצר ומדלג, ופשיטא שמתקן תפלות חדשות אשר לא שערון דוגמתן אבותינו ואבות אבותינו.

יאבהיפך ממה שהוזהרנו בתוקף ובהחלט במקרא מפורש: אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלקים וגו' (קהלת ה' א). יעוין שם בפירוש הראב"ע שהאריך בזה. והודיע הרח"ו בשם מורו הוא האריז"ל בהנוגע אפילו לפיוטים ולפזמונים, שאישרו רק אלה "שנתקנו ע"ד האמת אך אלה האחרונים שלא ידעו דרך קבלה אינם יודעים מה שהם אומרים וטועים בסדר דבורם בלא ידיעה כלל". (פע"ח שער א' בתחלתו).

יבוליוקר הענין ולחביבותא דמילתא - באתי בשולי הגליון באיזה הערות.

יגבתקוה אשר רבים יביאו סדורו ספרו אל ביתם ויעיינו בו, והעיקר אשר גם זה יביאם לתכלית המכוון - להתבוננות קודם התפלה, וכמצווה עלינו: וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים. והרי פסק דין מפורש הוא: יחשוב קודם התפלה (ז.א. לכל הפחות שלש פעמים ביום חול, וד' פעמים בשבת ויו"ט! - הכותב) מרוממות הא-ל יתעלה ובשפלות האדם ויסיר כל תענוגי האדם מלבו (שו"ע או"ח ריש ס' צ"ח) ומיוסד הדין על דבר משנה: אין עומדין להתפלל אלא כו',

ידואז ודאי אשר בעת התפלה והתפלה עצמה תהי' מתאימה לענינה, ובלשון רש"י, כנ"ל - תעלה למעלה.

טובכבוד ובברכה.

יזבתחלתו. יד, א. דינים א. ט"ק. וברך על הציצית קודם הלבישה. והנה מובן אשר פסקי דינים בכלל, ואשר בסידור ביחוד - צ"ל המסקנא האחרונה, ובהנוגע למציאות ולפועל.

יחומציאות כזו אשר יהי' הדין כנ"ל - בתקופתנו זו נדירה היא ביותר וביותר, כי הט"ק צריך שיהי' בו שיעור ובאם לאו - ה"ז ברכה לבטלה וככל חומר דין זה (והובא זה דרך אגב - לקמן בסידורו, אבל בחלקו המיועד למעיינים כד, ב). ובעוה"ר רבים מאד ישנם שאין בט"ק שלהם השיעור הרצוי וכו'. - וכבר פסקו, בלאה"כ, אשר הלובש ט"ג - בעת ברכתו עליו יכוון לפטור את הט"ק וע"ז סומך אפילו ביש בו שיעור. ומזה מובן, אשר כל אלו שאין בט"ק שלם שיעור ודאי ועדיין אין לובשים ט"ג - ישמעו מהמברך על ט"ג. ומבוארים הדברים באחרונים לשו"ע או"ח ס"ח, טז, יז. ואכמ"ל.

יטסוף הקדמה. מא, ב. ד' טפחים, כצ"ל. ובהביאור כמה נדחק כו'. - הנוסחא ד' טפחיםומשהו - כן הוא בסי' האריז"ל להר"ש מרשקוב. וראה ג"כ פע"ח שער חה"ס פ"ג. ובשער הכוונות ענין סוכות ד"ד -בענין פס ד' טפחים.

כדרך אגב במש"כ שם (בביאור) על מה דאיתא בסי' האריז"ל שאור בכזית כו' - יעוין בשער הכולל (על הסידור - לאאזמו"ר הרא"ד לאוואט) שער מח ס"ב (ושם הביא גם משו"ת השיב משה. והוא בחאו"ח סט"ז, תשובה להחת"ס).

כאסידור בתחלתו. א. הדיוק שהחזרת בי נשמתי. - מתאים לנוסח הברכה "המחזיר נשמות. ובברכה זו י"ל הטעם ע"פ פשט - דמזכירים ומעוררים מעשה בראשית: ויפח לאפיו נשמת חיים.

כבבמה שהעיר בלישני' דקרא בידך אפקיד רוחי - עיין בזה שער הכוונות דרושי הלילה ד"י: וטעם אומרו אפקיד רוחי ולא נפשי או נשמתי כו'.

כגסידור בסופו. תמח ר"ח. יוצא מן הכלל לענין תענית - יש להוסיף א' בתשרי - ר"ה (ולהעיר מצפנת פענח - להגאון מראגאצוב - מהד"ת ע' 142, ב).

כדשם. איסור מלאכה בר"ח והובא מצוואת ר"י החסיד שלא להסתפר ולא לגזוז הצפרנים. - תלוי בבירור טעם הרי"ח בזה משום איסורא או משום סכנתא (שאז, אינו ענין לאיסור מלאכה) - וכבר העיר ע"ז בפי' דמשק אליעזר - וכמו דמצינו י"א דאחר חצות אין להסתפר כו' (סי' ושו"ע האריז"ל. פע"ח).

כהו'מה
חלקה נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 270 חלקה שם ע' 275 חלקה בחי"ג ע' 199 חלקה שם ע' 264 חלקה בח"ד ע' 591 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

כומו"ה יעקב: וורדיגר.

כזמששים סידורים: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תרעה, ובהנסמן בהערות שם.

כחיוצא מן הכלל לענין תענית: ר"ח ניסן ר"ח מנ"א וכו'.