Igros Kodesh·Vol. 10·Letter 3093אגרות קודש·כרך י·ג'צג

אג'צג

בב"ה, י"א כסלו, תשט"ו

גברוקלין.

דהרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

המוה"ר יהושע שניאור זלמן שי'

ושלום וברכה!

זלאחר ההפסק הכי ארוך נעם לי לקבל מכתבו מר"ח כסלו, בו כותב אודות המצב בהישיבה בהווה. ובשאלתו אם להכריח איזה מהתלמידים שיבואו בדוקא להתפלל ג"כ בהישיבה. הנה מובן שאין ההכרח דרך בזה, ואף שיש לדבר בזה בעת רצון ובהתועדות ומה טוב שיהי' לא רק מהנהלת הישיבה אלא מאנ"ש שאינם בהנהלה. אבל אין להכריחם בענינים שבאם לאו וכו', ואדרבה הנהגה דימין מקרבת תועיל גם בזה, הרבה יותר מאשר זה דשמאל דוחה.

חבהנוגע ללימוד תורת החסידות של הנ"ל, הרי בכללות הנקודה היא כנ"ל, וכיון שבזה נוגע הענין יותר - צריכה שגם ההשתדלות בזה תהי' [ב]תכיפות יותר, ולהסביר הענינים ע"פ המובא בזהר פ' בהעלותך קנ"ב ע"א בענין נשמתא דאורייתא (ב"ח לטאו"ח סמ"ז), וכן המבואר בקונטרס לימוד החסידות לכ"ק מו"ח אדמו"ר וקונטרס עץ חיים וכו' - ובקושיא הידועה בכגון דא, שאם כן מה עשו בדורות הקודמים. הנה התירוץ פשוט ע"פ המבואר בכ"מ ומהם בלקו"ת במדבר בדרוש נחש הנחשת דף ס"א ע"ד, בהא שמן התורה מספיק ק"ש, ומדרבנן צריך ג"כ שתי תפילות בכל יום, והאידנא קבעוה חובה גם לתפלת ערבית. ואח"כ כשנתמעטו הלבבות וגדול החשך נתוסף פסוקי דזמרה כו' וכו'.

טומובן ופשוט המענה אם יבוא מי ויאמר שדי בשבילו להתנהג כמנהג הצדיקים בימי הבית ובמילא יתפלל בלא פסוד"ז ואפילו בלא ברכות ק"ש כו'. וככל הדברים האלה הוא גם בנוגע ללימוד החסידות. וע"ד המובא באגה"ק בשם האריז"ל שבדור זה מצוה לגלות זו החכמה. ומדור לדור גדול ההכרח לגלות יותר, שלכן נתפשטה ביותר תורת החסידות ונתלבשה באותיות המובנות גם בשכל אנושי. ובודאי ימצאו האותיות המתאימות לפי חושי הנפש ותלמידים הנ"ל. וכנ"ל להתחיל התעמולה בעת התועדות, ובעת רצון עלולה שתביא תועלת ביותר וביותר.

ימוסג"פ העתק מכתבי ממ"ש לאחד המוסדות של אנ"ש. וככל האמור בו הוא גם בנוגע לאנ"ש דאוסטרליא, ובטח ימצא האותיות להסבירם.

יאבהמשך להנ"ל - מ"ש בהסיבה להעדר ההתעסקות כדבעי מפני טרדות בפרנסה, הרי מבואר בתורת הדא"ח ומובן גם בשכל, אשר בענינים של פרנסה צ"ל שני חלקים: א) שתהי' הפרנסה מוכנה למעלה. ב) שתומשך למטה מעשרה טפחים בבני חיי ומזוני.

יבוכמבואר בארוכה בכ"מ ומהם בקונטרס ומעין מבית ה' יצא. ואיש האומר שאין לו זמן להתעסק בחלק הראשון כיון שטרוד הוא בההמשכה למטה כו' - אין לזה כל מקום בשכל. וכדי שיקצבו לו הפרנסה למעלה, ה"ז דוקא ע"י התעסקות בענינים של תורה ומצות. ולית דין צריך ביאור. ובפרט בהנוגע לאנ"ש והתמימים אשר ההשגחה פרטית שלחה אותם למדינה מיוחדת בשליחות מיוחדת. ומה תועיל ההוספה בהטרדה, כיון שהוספה זו ממעטת ח"ו במילוי השליחות ובמילא גם בהקצבת הפרנסה למעלה ח"ו.

יגואין להאריך בדבר המצער.

ידבהנוגע להתלמידים הבאים מבתים שאין ההורים חרדים כ"כ לע"ע, מובן שיש להשתדל לקרבם ככל האפשרי. ואינו מובן מקום לשאלה בזה.

טובהנוגע להביא למדינתם תלמידים וגם ר"מ מאה"ק ת"ו. הנה עליהם להתייעץ עם אותם היודעים את הר"מ ויודעים מהותו וכן התלמידים, ובמילא יוכלו לייעצם ע"ד התועלת שיביאו במדינתם עתה.

טזבודאי ינצלו ימי י"ט כסלו וחנוכה הבע"ל גם בענינים הנ"ל והשי"ת יצליחם.

יזבברכה ופ"ש כל אנ"ש.

יחג'צג
חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ב ע' 378 וחלקה שם ע' 423 וחלקה בחכ"ד ע' 351 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יט מוה"ר יהושע שניאור זלמן שי': סרברנסקי. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תרפא, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ג'רנז. ג'שלג.

כ בהישיבה: אהלי יוסף יצחק במלבורן. ראה לעיל אגרת ב'תתר, ובהנסמן בהערות שם.

כא מה עשו בדורות הקודמים: ראה גם לעיל ח"ז אגרת ב'קלו, ובהנסמן בהערות שם.