Igros Kodesh·Vol. 10·Letter 3197אגרות קודש·כרך י·ג'קצז

אג'קצז

בב"ה, י"ז טבת, תשט"ו

גברוקלין.

דשלום וברכה!

הבמענה על מכתבו מי"ב טבת, הנה פלא גדול ותמי' על אשר לא כתב עד עתה, ובפרט שגם הוא מכיר שהזמן הוא אבדה שאינה חוזרת וככתבו במכתבו אשר כל יום יקר, ואין צועקין על העבר. ויה"ר מהשי"ת שע"י התמדה ושקידה ובקביעות בנפש ובזמן ימלא עכ"פ במקצת את אשר לא נעשה בימים שעברו.

וומה שמבקש עצה בהנוגע לענין התפלה - שאינו מרגיש ענינה במחשבה דבור ומעשה ואינה משפיעה עליו.

זהנה אין פלא בדבר לאחר פסק המשנה אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש, ופרש"י הכנעה (ושפלות), שלשון המשנה בזה הוא ציווי וגם הודעה -

חשאי אפשר שתהי' התפלה כדבעי אם אין הקדמת ענין ההכנעה.

טוענין ההכנעה אי אפשר שיבא מצד עצמו, כיון שהאדם הוא מציאות. ונוסף על זה הרי יצרו הרע אקדמי' לטעניתי'.

יאבל - בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, שהתורה מגלה תרופה גם לענין הישות והמציאות שממנה הגאוה,

יאוהוא על ידי לימוד שיכול להביא להכנעה וביחד עם זה גם לעבודה (זו תפלה) מתוך שמחה. וכמרז"ל שאין עומדים להתפלל אלא מתוך שמחה.

יבוהוא לימוד החסידות, דא"ח, המביא לאהבתו (שמעוררת שמחה), ויראתו (שמעוררת הכנעה ושפלות).

יגומובן מעצמו שלא נצרך לעורר על זה שתפלה צ"ל בטהרה.

ידואם יתנהג בלימוד הנ"ל אליבא דנפשי' ובפרט קודם התפלה בבקר - יועיל זה להתפלה.

טוומכיון שהתחלת הבקשות בהתפלה היא בקשת חכמה בינה דעת - ברכה הראשונה מברכות האמצעיות שהן בקשת צרכיו - הרי בודאי שגם לאחר התפלה ובמשך היום יהי' לו שיעור קבוע בלימוד תורת החסידות,

טזוכמאמר רבנו הזקן שעיקר הקביעות הוא קביעות בנפש,

יזוקבוע אינו בטל.

יחמובן שהנ"ל הוא הן בהנוגע לעצמו והן בנוגע לאותם שיכול להשפיע עליהם, כי הרי מי שיש בידו למחות וכו'.

יטאלא שאחריותו גדולה יותר, כיון שמגזע חב"ד הוא ונתנו לו כחות מיוחדים לפעול בכל הנ"ל. והשי"ת יצליחו.

כבברכה,

כאבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

כבג'קצז
נדפסה בלקו"ש ח"ט ע' 274 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.