Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 11· Letter 3661אגרות קודש· כרך יא· ג'תרסא
אג'תרסא
בב"ה, כ"ב תמוז, תשט"ו
גברוקלין.
דשלום וברכה!
הבמענה על מכתבו מד' תמוז, בו כותב אשר שמע רבות ע"ד חסידות חב"ד ועניני', ורוצה לדעת כמה פרטים בזה.
ווהנה מובן אשר קשה לבאר במכתב פרטי שיטה עיונית, ובפרט פרטי שיטה מקיפה כמו זו, ובודאי יש בידו למצוא הקונטרסים והשיחות שנדפסו ונמצאים גם באה"ק ת"ו - שבהם חומר מספיק על כל הנ"ל, ויעוין ביחוד בקונטרס תורת החסידות וקונ' לימוד החסידות. וכיון שלא תמיד מספיק הקריאה בספר, ישתדל להפגש עם המשפיעים דלימוד תורת החסידות אשר בירושת"ו, בישיבת תומכי תמימים לוד, כפר חב"ד וכו', שבודאי ימצא אצלם מענה על כמה מהשאלות שלו.
זובהנוגע לשאלתו האם האדם צריך לחפש ולמצוא איש שישמע בקולו, - ופשיטא ששאלתו היא שמיעה בדרך קבלת עול, שאם ע"י הסברה בשכל עד שיבינו השומע - הרי אין זה שמיעה בקול אחר, כיון שמחכה עד שיתקבלו אצלו הדברים -הנה פשוט הדבר ופסק המשנה: עשה לך רב, שבזה הפירוש, לא כהיש אומרים, שזו רק בהנוגע ללימוד התורה ולהבנתה (והרי זה נכלל במצות ת"ת, ואין שייך בזה כ"כ הלשון "עשה" - שמדייק בענינים הנעשים בהכרח ובקבלת עול) והכוונה פנימית בזה - באופן הנ"ל דוקא.
חוע"פ הידוע בכללי ההוראה, אשר מעשה רב הוא עוד יותר מהלכה פסוקה, הנה רואים במוחש - התוקף בתומ"צ ביר"ש דכל אלו שמתנהגים בדרך הנ"ל, היינו שלא נשענו על שכלם והבנתם לחוד וזה הי' הפוסק אחרון אצלם, ובאמת גם עליהם נאמר השוחד יעוור עיני חכמים, וק"ו וכו' - שהרי אין הפירוש בזה שמבין בשכלו שהדין עם הצד שכנגד ועושה היפך השכל, אלא - שמפני הטית רצונו מטעה זה גם את השכל עד שנדמה לו שכן הדין. ואם הדברים אמורים אפילו בהנוגע לטובת הנאה קלה שעי"ז מעוותים דין אחר, עאכו"כ בהנוגע להגוף ונה"ב (שגם יצה"ר בכלל) שעל כל פשעים תכסה אהבת עצמו. וכנ"ל, מעשה רב שלא עמדו או כשהי' מציאות של נסיון לזמן ממושך. משא"כ אלו שהורגלו בהקדמת נעשה לנשמע לא רק בשבועות אלא גם בכל השנה כולה.
טמובן שתמיהני ביותר לקרות במכתבו הקושיא - מה שמאות מבנ"י פורקים עומ"ש מעל צוארם וכו'. והרי זוהי טענת המסיתים והמדיחים, ובטענה זו באו להעברי הראשון הוא אברהם אבינו, וכדאיתא במדרש שנקרא אברהם העברי מפני שהוא הי' מצד אחד וכל העולם כולו מצד השני, אף שאדם הראשון חנוך ומתושלח וכו' היו צדיקים גמורים ולהם כמה תלמידים - משא"כ בימי אברהם. ובכ"ז כבר נאמר: אחד הי' אברהם ויירש את הארץ, ובפרט שכל הלומד - אפילו בשטחיות - הברייתא דסוף סוטה, הנה מבואר שם כל המצב דימינו אלה לכל פרטיו.
יכבר ידוע כלל רז"ל בזה ובכגון דא, שהאדם יראה לעינים וד' יראה ללבב, ויראה כ"א את עצמו שקול וכל העולם כולו שקול, ובכל פעולה שלו, אף הנדמית בעיניו לקטנה ביותר, יוכל הוא להכריע את עצמו וכל העולם כולו לכף זכות, שאז מיד ישראל נגאלים ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר וגו', וכל הקושיות שיש בזה - הרי זהו מאומנותו של יצה"ר, שמתלבש בקושיא ומלבישה בדברי שכל שעלהם מסוה של צד קדושה. ואם ח"ו נשמעים לו, הנה היום אומר לו כך כו' עד שאומר לך ועבוד עבודה זרה.
יאוהשי"ת יצליחו בהקדם הכי אפשרי שיקבע שיעור בלימוד פנימיות התורה ושיהי' אליבא דנפשי', ובהתנאי לקליטת תוה"ק - בהקדמת נעשה לנשמע, ואז מאושר יהי', ולא רק ברוחניות אלא גם בגשמיות.
יבבברכה,
יגבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
ידמזכיר
טוג'תרסא
עשה לך רב: ראה גם לעיל אגרת ג'שצד, ובהנסמן בהערות שם.
עשה לך רב: ראה גם לעיל אגרת ג'שצד, ובהנסמן בהערות שם.