Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אג'תתקכב
בב"ה, ב' כסלו, תשט"ז
גברוקלין.
דהרה"ג אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה אפרים
הזאב שי'
ושלום וברכה!
זבמענה על מכתבו ממבשר טוב מחתונת בנו שליט"א ביום הרביעי ט"ו כסלו הבע"ל.
חהנה יה"ר מהשי"ת שיהי' למזל טוב מזל טוב ובשעה טובה ומוצלחת, ולבנין בית בישראל בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוה, כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי פנימיות התורה, וימלא השי"ת משאלות לבב כת"ר שי' לרוות ממנו רוב נחת, ושימשיך ויעבוד באהלה של תורה.
טבברכת מזל טוב מזל טוב.
יבהזדמנות זו אאשר בת"ח קבלת הס' - מכילתא עם פי' קו המדה והר אפרים, ולחביבותא דמילתא הרי אף שאין הזמ"ג ומרשה, עברתי בין דפיו עכ"פ בחפזה, ומועתק לקמן איזו הערות. וידועה דרז"ל עה"פ את והב בסופה.
יא הר אפרים.
יב פסקא א'. נבואת חנני' בן עזור (סנה' פט, א) הוי דינה כמתנבא מה שנאמר לחברו (לירמי') כיון שנלמדה מק"ו ממה שנאמר לירמי', ובכ"ז אף שנתנבא סתם, שלא אמר שנאמר אליו, אין לפרש דבריו שמתנבא מה שנאמר לירמי' כיון שעדיין לא למד ירמי' הק"ו.
יגוהדוחק מובן. ואדרבה יותר נ"ל להיפך, דאפי' יתכוון לנבואת ירמי', לא יהי' הדין כן. וק"ל.
ידאבל אין נצרך לכל הדוחק, כי פירכא מעיקרא ליתא, ואפילו את"ל שבכל מקום באומר סתם ולא - אלי דיינינן לי' לזכות שכוונתו לומר כה אמר ה' לנביא חברו ולא אליו, בחנני' ע"כ א"א לפרש שכוונתו לומר כן, שהרי בא נבואה זו לחברו הנביא, לירמי' וכמש"נ (ירמי' כח, א) אמר אלי חנני'. ופשוט.
טו קו המדה, ס, ב. המכילתא אותו היום נמשח יהושע, משמע ומסתבר לומר שהוא בשנת הארבעים, ככלות מלכות משה.
טזוא"א לפרש כן במכילתא, שהרי תיכף לדברי ר"י דאותו היום כו' באים דברי ר"א המודעי שזהו נתינת רמז למשה שלא יכנס לארץ. ואין מקום לרמז בשנת המ' לאחרי שנאמר כבר בפירוש.
יזואין לומר שבזה פליגי ר"א ור"י מתי נאמרה הפרשה - דא"כ עיקר חסר מן הספר.
יחובכלל אין הכרח לפרש נמשח יהושע בשמן המשחה ולמלכות (ומנין לשמן המשחה אז) - אלא הוא ל' מינוי לשררה, וע"ד פירש"י שמות כט, כט. [והרוצה לפרש דוקא למלכות - בכ"ז ל"ק הנ"ל, שהרי נמשח שלמה בחיי דוד ובציווי שלו. אבל יוקשה מה מקום אח"ז לבקשת יפקוד גו' איש על העדה].
יטופלוגתת ר"י ור"א כפשוטה - באם ושים באזני ג"פ - הוא ציווי למינוי או רק רמז שנותן למשה.
כ- ובמש"כ בהר אפרים שם - להעיר ממש"כ בחזקוני על אתר.
כא הר אפרים בסוף הס'. קכא, א. מפרש המכילתא כאן ע"פ המכילתא דרשב"י. וזוהי ראי' לסתור, דשינוי הל' בין שני המקומות "כהנים אומרים" "ישראל אומרים" - מורה על שינוי הענין
כבופי' המכילתא פשוט - שיהיו מותרים במלאכות המותרות במקדש ויתקיים איסור מלאכה בשבת בשאר המלאכות. והן רובן המכריע של ל"א מלאכות.
כגותמיהת הזי"ר - לא זיכיתי להבין.
כדג'תתקכב
מו"ה אפרים זאב: גרבוז, ירושלים.
מו"ה אפרים זאב: גרבוז, ירושלים.
כה נבואת חנני' בן עזור: שקו"ט נוספת בנבואה זו מבואר בלקו"ש ח"ט ע' 115.
כו בשמן המשחה למלכות: ראה לקו"ש חכ"ג ע' 190.