Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 13· Letter 4650אגרות קודש· כרך יג· ד'תרנ
אד'תרנ
בב"ה, כ"ד מנ"א, תשט"ז
גברוקלין.
דשלום וברכה!
הבמענה על מכתבו מט"ז מנ"א, בו מעיר:
וא) ע"פ המבואר בס' תניא קדישא סוף פרק כ"ב בביאור מאמר רז"ל שגסות הרוח שקולה כע"ז ממש, - איך אפשר לבאר דעת המ"ד אשר ת"ח צריך שיהא בו אחד משמונה בשמינית (סוטה ה, ע"א).
זוהנה מובן, אשר הערתו אינה על הכתוב בתניא, אלא על ב' מאמרי רז"ל, איך שיפרשו אותם. ובפרט ששניהם בסוגיא אחת שם. וראה ג"כ שו"ע לרבנו הזקן או"ח סי' קנ"ו סעיף ג'.
חוישוב דרמינהו הנ"ל הוא - שמה שהת"ח יש בו שמינית שבשמינית הוא מהכרתו במעלת התורה שלומד שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה, ולא גסות עצמו אפילו לאחר שלמד התורה. משא"כ גסות הרוח הוא כמבואר בתניא שם, והביאור בארוכה בדרך החסידות ימצא בהוספות לתורה אור מגילת אסתר ד"ה ויקח המן סעיף ג' ואילך.
טב) במה שהעיר בתניא פרק כ"ג, והוא דמי שאין תורתו אומנתו צריך להפסיק מאחר שמפסיק ומבטל בלא"ה, ומתמה, דמי שאכל שום כו' יחזור ויוכל שום.
ימובן שאינו דומה להנ"ל - כיון שאין ציווי על כאו"א להיות תורתו אומנתו, ואין זה ענין דאכילת שום, אלא כמה סוגים באנשים, ומתאים לזה אופן חיובם בתלמוד תורה. ו"כיון שמבטל בלא"ה" - המדובר בעושה ע"פ תורה, וכמוכח בסוגיא דש"ס שבת (יא, א) - הרי הוא מסוג זה שגם בתפלה חייב. ומבוארים סוגי האנשים - בהלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן פרק ג'. ועיי"ש ג"כ פרק ד' ושייך למ"ש לעיל.
יאבברכה,
יבבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
יגא. קווינט
ידמזכיר
טונ.ב.
טזבודאי יודע משלשת השיעורים הידועים - בחומש תהלים ותניא - וישמור עליהם עכ"פ מכאן ולהבא