Igros Kodesh·Vol. 14·Letter 4796אגרות קודש·כרך יד·ד'תשצו

אד'תשצו

בב"ה, ב' מ"ח, תשי"ז

גברוקלין.

דהוו"ח אי"א נו"נ כו' מוהר"י שי'

השלום וברכה!

ובמענה על מכתבו מיום כ"ח תשרי, בו כותב אשר מתכונן הוא לנסוע בשעה טובה ומוצלחת לארצנו הקדושה ת"ו, ושואל אם נכונה היא השמועה שאסור לנסוע באניות ישראליות אשר ממשיכות נסיעתן גם בשבת קדש.

זהנה, כמו שכתבתי בארוכה במ"א, אופן הפעלת האניות בתקופתנו זו אינו משאיר שום מקום לפקפוק.

חוהנסיעה בשבת באניות ישראליות איסור גמור הוא. ולא עוד אלא שזהו חילול שבת בפרהסיא וביד רמה. ויש בזה גם משום חילול השם מבהיל לעיני כל העמים. וכל האמור הוא גם כשהאני' מתחילה בנסיעתה אפילו בתחלת השבוע.

טומה שכותב שעל ידי נסיעתו באני' הנ"ל תרויח ארצנו הקדושה מספר דולרים שישתמשו בהם לקיומה והתפתחותה.

י- וכנראה אינו יודע שזהו אחד הטעמים של אלו הרוצים שיעבדו, היל"ת, בש"ק בכל בתי חרושת ובשדות שבארץ ישראל. ועי"ז הרי מרויחים כסף הרבה יותר מאשר ע"י האניות -

יאהנה, אנו אין לנו אלא הודעת תורתנו, אשר ע"י חילול שבת לא לבד שאין מתוסף בקיום ובבנין, אלא אדרבה - בנ"א מתמעטין והדרכים משתוממין (שבת לג, א), ועוד אמרז"ל לא חרבה ירושלם אלא בשביל שחיללו בה את השבת כו' (שם קיט, ב).

יבואם רוצה בקיום א"י ובודאי מתאבל ומצטער על חורבנה - פשיטא שלא יוסיף בחורבן, ע"י פעולות כהנ"ל.

יגויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל השלישי (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא. ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח): למה - שהיא שקולה כנגד כל המצות.

ידבברכה לבשר בשו"ט בכהנ"ל,

טזבבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש.

יזד'תשצו
נדפסה בלקו"ש חי"א ע' 356 והושלמה ע"פ צילום האגרת.

יח שכתבתי בארוכה: לעיל חי"ג אגרת ד'תקנה. ובהנסמן בהערות שם. וראה גם לקמן אגרות ד'תתיא. ד'תתקסג. ה'ט. ה'שיג.

יט ויהי רצון: הבא לקמן - גם לעיל חי"ג אגרת ד'תקצו.