Igros Kodesh·Vol. 14·Letter 5279אגרות קודש·כרך יד·ה'רעט

אה'רעט

בב"ה, ט"ז אדר שני, ה'תשי"ז

גברוקלין, נ. י.

דלכבוד מר משה שי' המכונה ד"ר בהרב

השלום וברכה!

ובעתו קבלתי מכתבו וכן החוברת ששלח, ונעם לי לקרוא שחזר הביתה לשלום.

זוכיון שזה עתה חגונו ימי הפורים, שזכרם לא יסוף, שבימי הפורים האלה הי' ונהפוך הוא שישלטו היהודים המה בשונאיהם, יהי רצון שיקוים הדבר גם בימינו, שהרי לא חסרים המנים גם עתה.

חבהמשך לענין פורים, ובקשר למה שכותב שכשעלה על ההר שאומרים עליו שהוא הר סיני, לא הרגיש שזהו אותו ההר, בטח לדכותי' למותר להדגיש שכל חשיבותו של הר סיני הוא שקבלו תורה מסיני, וחשיבות זו בעינה היא כששומרים את התורה כדבעי, שהיא תורת חיים, ז"א הוראה בחיים היום יומיים, ותורת עולם, היינו נצחית, המחייבת את איש היהודי בכל מקום וזמן, ושעל ידה נעשה עמנו עם עולם, עם נצחי.

טועל פי תורת החסידות, אחד מיסודותי' הוא - ההכרה שכל יהודי בנפשו פנימה קשור הוא קשר של קיימא בתורה, תורת חיים, ובמצוותי', אף שבחיצוניותו עושה לפעמים דברים שאינם מתאימים לזה. שלכן שיטת החסידות היא לקרב את כל איש הישראלי מתוך אהבת ישראל להחזירו לתורה מסיני, ואין בזה משום כפי' על דעתו ורצונו הפנימי והאמתי, אלא הסרת ההעלם והקליפה המכסים על נקודת נפשו הפנימית, וזהו סוד ההצלחה בעבודה לקרב את בני ישראל לאביהם שבשמים, וזוהי שיטת אנשי חב"ד ההולכים בדרכי נועם ובשביל האהבה, אבל מבלי להעלים על האמת מה היא תורה מסיני ובהדגשה אשר ההבנה במח ורגש שבלב צריכים לרדת מעולם המחשבה והרגש לעולם המעשה בפועל ממש, תכלית האדם. וכבר הובטחנו לא ידח ממנו נדח, וסוף סוף כל אחד יחזור להמקור ממנו לוקח, אשר נמצא גם בכל אחד ואחת בנקודה הפנימית של נפשו.

יבידעי עד כמה מתענין כ' בעניני הנפש, חושבני שאין הוא נרעש ונפחד מהקושיות שמקשים המאטעריאליסטים בנקודות בהן נגעתי לעיל.

יאוזוהי ההוראה דימי הפורים, אשר ההתחלה וההכנה ל"ונהפוך הוא אשר ישלטו המה בשונאיהם" היתה "כנוס את כל היהודים" לקשרם באמונה בהשי"ת והליכה בדרכיו.

יבאשמח להתבשר טובות גם בהאמור, ות"ח מראש.

יגבברכה.

ידדרך אגב, ידוע לי אשר כמה מחסידי חב"ד היו מהראשונים במבצע אודותיו כותב ואשר בשבת הראשונה בעזה ערכו "שלש-סעודות" בנוסח החב"די.

טוה'רעט
שכשעלה על ההר: בעת כיבושו ב"מבצע סיני". ראה לעיל אגרת ד'תתצ, ובהנסמן בהערות שם.