Igros Kodesh·Vol. 17·Letter 6273אגרות קודש·כרך יז·ו'רעג

או'רעג

בב"ה, כ"ה אייר, תשי"ח

גברוקלין

דהאברך הלל שי'

השלום וברכה!

ובמענה למכתבו מט"ל לעומר, בו שואל:

זא) המבואר באגה"ק לרבנו הזקן סי' י"ט בפירוש מרז"ל חכם עדיף מנביא, שנבואה הוא ענין ראי' כמשל ראיית עין בשר גשמי ממש, משא"כ במדובר בענין מעלת החכמה, שהוא ענין של השגה - האם משה רבנו חוץ ממה שהי' רואה בנבואה, הי' משיג גם מדריגות אלו שהשיג האריז"ל.

חכן הדבר.

טואף שלכאורה יש מקום לאמר גם אחרת, ובמכש"כ מנגלה דתורה, ע"ד המסופר מרז"ל (מנחות כט, ב) בכל זה האמת הוא שהשיג מדריגות האמורות, וכמ"ש בספרי קבלה ומבואר בתורת החסידות, שמדריגת משה רבינו היתה מדריגת החכמה דאצילות, ז.א. שהשיג בדרגא נעלית ביותר מצד ענין החכמה. אבל יש מקום לעיון בהנוגע למשיח, וראה רמב"ם הל' תשובה פרק ט' הלכה ב'. תנחומא תולדות כ'. יל"ש לישעי' נב, יג.

יואכ"מ.

יאב) במ"ש שם באגה"ק סי' ט', בפירוש מאמר רז"ל תלמוד תורה שקול כנגד גמ"ח, משא"כ בעקבות משיחא - ושואל היאך נשתנה עצם החשיבות.

יבהנה הוא ע"ד החילוק בענין מצוה שזמנה עובר ומצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, שמובן כשהזמן קרוב לסיומו או כשאין אחרים משתנה חשיבות המצוה.

יגאף שאין מזכיר עד"ז תקותי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורת החסידות לעתים קרובות, ויהי רצון שתהי' הקביעות מתאים לפתגם רבנו הזקן, בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) לא רק קביעות בזמן, אלא גם קביעות בנפש, והוא העיקר.

ידבטח יודע משלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

טובברכה,

טזבשם כ"ק אדמו"ר שליט"א

יזמזכיר

יחו'רעג
חלקה נדפסה בלקו"ש חכ"ג ע' 356 חלקה בחכ"ד ע' 436 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

יטהלל: דאויד, ברוקלין. אגרת נוספת אליו - לעיל חט"ז ה'תתקסט.

כואכ"מ: ראה גם לעיל ח"ט אגרת ב'תתלב, ובהנסמן בהערות שם. חי"ג ד'שכד.

כאע"ד החילוק: ראה גם לקמן אגרת ו'תד.

כבקביעות... בנפש: ראה גם לעיל ו'רג, ובהנסמן בהערות שם.