Chabad Library · The Rebbe

Igros Kodesh·Vol. 17·Letter 6418אגרות קודש·כרך יז·ו'תיח

או'תיח
בב"ה, כ"ה תמוז, תשי"ח
גברוקלין.
דשלום וברכה! במענה למכתבו מכ"א תמוז, בשאלה תמוה האם מחויב מפני הטעמים שכותב במכתבו, להביא א"ע קרבן בשביל וכו'.
ההרי מובן ששידוך ונשואין אין זה כלל ענין של הבאת קרבן כ"א לתכלית בנין בישראל בנין עדי עד.
ובהנוגע לההצעה אודותה כותב, עליו להציע הענין לפני שלשה מידידיו הנמצאים במקום, ומהם עכ"פ רב אחד, בכדי שידע הענין גם עפ"י דין בהנוגע לחזקה.
זתקותי אשר כיון שמסיים במכתבו שנצר הוא מגדולי אדמור"י פולין וגאליציא, ואחדים מהם מונה גם בשמם המשתייכים לתורת הבעש"ט היא תורת החסידות, בודאי שיש לו קביעות עתים בלימוד תורה זו, וידוע פירוש הפנימי של קביעות עתים, שהיא לא רק בזמן אלא והוא העיקר קביעות עתים בנפש, ואפילו אלו שבתקופה שעברה הי' להם טענות שאי אפשר לגלות ולפרסם חכמה זו, הנה כבר כו"כ מהם מכירים בהכרח לימוד זה, ועיין בזה באגה"ק לרבנו הזקן בעל התניא - פוסק בנסתר
חדתורה - והשו"ע - פוסק בנגלה דתורה - סי' כ"ו ובקונטרס עץ חיים לנכד נכדו אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע ועוד ומובן שגם ע"ז קאי ציווי תוה"ק מעלין בקדש.
טמהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן אשר בלי נדר ישמור על שלשת השיעורים דחומש תהלים ותניא הידועים.
יבברכה לבשו"ט בכל האמור.
יאו'תיח
בשביל: אשתו. שבני משפחתה אינם בני דיעה.