Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
או'תקיז
בב"ה, י"א תשרי, תשי"ט
גברוקלין.
דלהמשתתפים בהתועדות הראשונה
השל שנת השמיטה, שנת ה'תשי"ט הבע"ל
ובעיר טאראנטא
זה' עליהם יחיו.
חשלום וברכה!
טבנועם קבלתי מכתבם ממוצש"ק שובה, מבשר מההתועדות הראשונה האמורה,
יויהי רצון שתהי' זה התחלה טובה על כל השנה כולה שנה השביעית, אשר היא שבת לה',
יאאשר רמוז בזה ושייך ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים (עיין אבן עזרא וברמב"ן כיום השבת וכו', ויקרא כה, ב).
יבומבואר בתורת החסידות, שזהו דרגא היותר נעלית בהשכר דלע"ל הנחלק בכללו לשתי תקופות, התקופה שאין להם מנוחה לעוה"ב, שילכו מחיל אל חיל, ומזה מתעלים לתקופת שבת ומנוחה לחיי העולמים,
יגוכיון שתכלית השלימות של העולם אז, תלוי במעשינו ועבודתנו כל משך זמן הגלות (תניא ריש פרק ל"ז) מזה מובן שגם בעבודה צ"ל מעין זה,
ידופשוט הוא ע"י שמסיחים עצמם לגמרי מכל עניני העולם, לא רק עולם הגשמי אלא גם עולם הרוחני, ולא רק מטו"ד אנושי אלא גם מטו"ד דקדושה, והעבודה היא למעלה מטו"ד עד עבודת דבכל מאדך, ומרומז במאמר רז"ל, עבודה שלא על מנת לקבל פרס, גם לא פרס רוחני,
טושזהו גם ענין הכתוב, מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וכפירוש רבנו הזקן, שהי' אומר בזה"ל, איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אז דיך אליין, (שרש מצות התפלה לאדמו"ר הצ"צ, פרק מ' בסופו).
טזוגם על זה נאמר, לא נפלאת היא וגו' לא בשמים היא וגו' וכמרז"ל שם, שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי' וללמדה (דברים ל, יב),
יזוכיון שהובטחנו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הרי בודאי שניתנו הכחות על זה, וק"ל.
יחבברכת חג שמח.
יטו'תקיז
וכפירוש רבנו הזקן: ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'תנד. ח"ו א'תקמט.
וכפירוש רבנו הזקן: ראה גם לעיל ח"ה אגרת א'תנד. ח"ו א'תקמט.