Igros Kodesh·Vol. 18·Letter 6761אגרות קודש·כרך יח·ו'תשסא

או'תשסא

בב"ה, י"ב אד"ש, תשי"ט

גברוקלין.

דהוו"ח אי"א נו"נ צנמ"ס כו' הרב אברהם שי'

השלום וברכה!

ובהמשך לשיחתנו לקחתי לי זמן בסמיכות לה, לעבור עכ"פ מקופיא על

זהספר - תשורתו, בית הבחירה על מס' ב"ב, ובנוסח הרגיל בספרים אלו - ע"י גלגול, עברתי ג"כ על ספר השני שהו"ל, הנמצא בספרי' שלי, והוא בית הבחירה על מקואות, וכדרכי בכהנ"ל, באתי לקמן באי איזה הערות, לחביבותא דמילתא.

חוברצוני לבוא בהערה כללית עוד קודם החתימה, אשר - הורגל דורנו זה שעושים אזנים לקופה וכו', ולא רק בהנוגע לתוכן ספרים, אלא גם בהנוגע למחברי הספרים ועניניהם, שלכן, לאחרי בקשת סליחתו, תמיהני על אשר בשני ספרים האמורים, לא נמצא תאור הכתב יד ממנו נדפס הספר, ועוד, ועיקר גדול, באם הושוה כת"י זה עם כ"י אחרים (וכמו שמזכיר בהקדמתו לספר ביה"ב על ב"ב, שישנו כת"י בותיקן), והרי זהו נוגע להיחס לספר זה, באם אפשרי לדייק בכל מלה ומלה וכו', וכן רגילים לתת תצלום עכ"פ מעמוד אחד מהכת"י, ונוסף על זה ר"פ מתולדות המחבר ושיטת לימודו, ומי הם רבותיו, אשר שני פרטים האחרונים, ה"ה גם עיקרים ביחס אל הספר.

טאפשר וקרוב לודאי, שבכל האמור כבר נדפס אם ע"י כ' או ע"י אחרים, אבל הרי מפורסם שלא כדורות הקודמים דורותינו אלה, ומועטים ביותר אלו שיחקרו לספרים אחרים שנדפסו בשטח ספר זה, ובפרט כשאינם מפורסמים, וביותר - שאין מרומז בהקדמה איפוא יש למצוא, באיזה ספר, פרטים בכל האמור לעיל [אף שלדעתי גם באם הי' מראה מקום לספרים אחרים, לא זו הדרך בדורנו, אשר חסרה הזריזות הדרושה בחיפוש ובעיון ספרים כהאמור, והרי בנוגע לקבוע יחס אל הספר, די בהוספה של ב-ג עמודים, רק המסקנות בפרטים האמורים, ובמראה מקום בשביל הרוצה לדעת השקו"ט בזה - לספר פלוני ולחוברת פלונית].

יחשיבות ידיעות האמורות - בודאי לדכוותי' אין צריכה ביאור, וגדולה פי כמה בספרי בית הבחירה, שכנראה הכוונה בהם פסקי דינים ודלא כבספרו פירושים וחידושים, ואף שבטח בזמננו לא יפסוק אדם הלכה מבית הבחירה, אבל לחקר מהלך ההלכה ויסודה בפסקי דינים אלו שבאו לאחרי המאירי חשובה ידיעת האמור.

יאועוד הערה כללית, אשר כיון שכמה מספרי בית הבחירה כבר ראו אור הדפוס, ודאי שכשהיו משוים את הכינוים הסתמיים המובאים בהם, מתבררים היו מאליהם כמה ספיקות למי מכוון המחבר בתואר פלוני או פלוני, ולדוגמא - תואר ראשוני הגאונים או גאוני הראשונים (וגאוני ספרד), שלכ' פשוט שהכוונה לרב האי גאון (ור"י מיגש), והר"ק שלזינגר כנראה נוטה שהכוונה לרבנו חננאל אף שלא החליט בזה, וכמו שמוכח בבית הבחירה לב"ק שבהוצאתו.

יבתקותי שלא יקפיד על הערותי הבאות בהנ"ל ויהי רצון שיקבלם כמו

יגשנכתבו - בספ"י.

ידבכבוד ובברכה להפיץ אור תורת ראשונים כמלאכים מאירים לארץ ולדרים עלי' לדור ודור.

טוובברכת פורים שמח.

טזמצורף למכתבי - הס' בתורת החסידות אודותם נדבר בשיחתנו: ס' התניא, ס' המצות להצ"צ.

יזפ"א מ"א. ע"ה. הערה ב'. רבינו פרט "נעל וגדר" ולאפוקי כו'.

יח- לכאורה טפי הו"ל לכת"ר ללמוד דהמאירי לאפוקי משיטת הגמי"י - ממה ששינה המאירי והשמיט תיבת "והלך" שבש"ס -. כנראה מפרש כת"ר דנעל וגדר הוא פי' על הקודמו "שהחזיקו זה בחלקו וזה בחלקו".

יטאבל לפי זה יחלוק המאירי על כל אלו שכתבו דבנעל וגדר - די שיחזיק אחד בחלקו. - טושו"ע חו"מ ר"ס קנ"ז וש"נ. שיטה מקובצת כאן, ותויו"ט -, ודוחק לומר דזהו שמפרש "שהחזיקו זה כו' וזה" - דהיינו דנעל זה ושתק זה. גם עדיין יוקשה מש"כ לקמן "וכגון שאמרו" - דדי אם אמר אחד. (ובזה א"א לתרץ דאו או קתני, ודלשון הש"ס נקט).

כואת"ל אשר יש כאן השמטת תיבה אחת ע"י הבחור הזעצער או ע"י מעתיק הכת"י, ובהמאירי הי' כתוב - כלשון הש"ס - " שהלכו והחזיקו" - יל"פ כוונתו חזקה ע"י הליכה, כדיוק הגמי"י - ומוסיף עוד אופן - "ונעל" - ל' יחיד דוקא - ובטלו מעצמם כל דיוקים הנ"ל.

כאשם. שאין ספק כו' אין מנהג כו'. ובהערה ה.

כבעוי"ל - דעפמש"כ המאירי מובן הטעם למה גם בשותפין ע"י שלקחוהו כאחד אין יכול לטעון דלדעת שיהיו שותפין בו לקחה - ראה ב"י חו"מ סקע"א סל"ג ד"ה כתב הרשב"א, רא"ש פ"ק דב"ב סנ"א. חידושי הצמח צדק לב"ב.

כגפ"י בסופו. עתשל"ב. הערה א. כן ס"ל גם להרשב"א (הובא בד"מ סקכ"ט סק"ג) והריטב"א (ניו יארק תשי"ד).

כדשם. הערה ג'. הרמ"ה מובא כו'. צ"ע שלא העיר כת"ר ממה דשקו"ט בדעת הרמ"ה בב"ח ודרישה שם. ובפרט - שמהמשך הדברים בהמאירי משמע דקאי כאן ביוצא לאחר חיתום שטרות. וא"כ להב"ח כו' אין כן דעת הרמ"ה.

כופ"א מ"א. ע"ד. הערה ג', וא"ו: יגעתי הרבה כו' וצע"ג.

כזלולא דמסתפינא נלפענ"ד ברור לומר (ובפרט שכנראה רק בכת"י אחד דהמאירי השתמשו) דלעיל מזה, אחרי הפסקה "ואין בזה חילוק בין שאובין לשאינן שאובין אחר שאינן בכלל מקוה", נשמטו איזה תיבות. ותוכנן דיש מחלקין דשאינן שאובין אמק"ט כמו מקוה.

כח- ובין מקוה למקוה נתחלף להמעתיק -.

כטועפ"ז יתיישב: א) למה הושמטה בהמאירי כאן דעת הר"ש והראב"ד (שמחולקין עם הרמב"ם בפי' כל ד' המשניות), אף שרגיל במס' זו בכ"מ. ב) הצע"ג. ג) מובן הסגנון " וזהו שנתבאר בתוספתא" (שהעיר ע"ז כת"ר בהערה ג').

לוע"ד השמטה הנ"ל - צ"ל גם בע"ו הערה ב.

לאשם. הערה ה'. גם בפיה"מ " ביד הטמא". וכנראה שהוא ע"ד הביטוי "על ידי פ'".

לבשם. ע"ה. הערה א'. הראב"ד, כנראה צ"ל הרמב"ם.

לגבסופו עקט"ז. שלשים זקנים. פתח - בל"ב זקנים! ובר"ש ותוספתא שבש"ס וילנא גם בסיומה ל"ב זקנים. ואת"ל שאין כאן טה"ד, יל"פ דבדבריו לא מנה ר"ט את עצמו מפני ענותנותו, וכן לא את ריה"ג, כיון דמפרש זה בסגנון הכתוב שהזקנים פעלו אשר לא הי' מציל את האיל מידו של ריה"ג. - כמה שינוים בגירסת הספרי חוקת.

לדובשניהם צ"ע הגירסא שקרא ר"ט לרע"ק וריה"ג - בתוספת ר'.

להו'תשסא
חלקה נדפס בלקו"ש חי"ז ע' 483 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.

לוהרב אברהם: סופר.