Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 18· Letter 6822אגרות קודש· כרך יח· ו'תתכב
או'תתכב
בב"ה, כ"ה ניסן, תשי"ט
גברוקלין.
דהוו"ח אי"א נו"נ רב פעלים הרב ישעי' שי'
השלום וברכה!
ונעם לי לקבל מכתבו מחול המועד פסח, עם המצורף אליו, בו כותב מה שלמד בשעתו בישיבת אחי תמימים ליובאוויטש בעיר וואוסטער, בהנהלתו של הרב בעל מדות ורב פעלים מו"ה יהודא צבי שי' פאגעלמאן, וגם עתה עומד עמו בקישור מכתבים, כן כותב מחלוקת מצה שמורה לכל מי שהי' אפשר בידו.
זויהי רצון אשר ינצל את הכשרונות שחונן בהם והשפעתו שניתנה לו מהשגחה העליונה, להפצת התורה והיהדות בחוגים ההולכים ומתרחבים וביחוד בתוככי בני ישראל הנמצאים בצבא.
חוכבר מלתי אמורה במקם אחר בארוכה יותר, אשר מכל ענין יש ללמוד הוראה בעבודת האדם לקונו, ובפרט מאותו הענין והמצב בו נמצאים כמה שנים, ובנדון זה אשר יסוד הצבא וקיומו תלוי בקבלת עול תמימה מבלי להקשות קושיות ואפילו לא לשאול שאלות, כי אם לכל לראש לקיים הפקודה במילואה.
טועוד נקודה שני', אשר חלישות של אחד מבני הצבא בהאמור, אין זה ענין פרטי שלו לבד, כי אם נוגע לכל חבריו בהפלוגה שלו, ועל ידי זה גם במחנה הצבא בכלל, ולהגנת המדינה בכללותה.
יואם בהנוגע לפקודות הנאמרים על ידי בשר ודם, הדברים אמורים, על אחת כמה וכמה לפקודותיו של המצביא הראשי של כל הבריאה כולה, מלך מלכי המלכים הקב"ה, והאריכות בזה אך למותר.
יאבברכה שיצליח בכל האמור, אשר נקודה פנימית בזה להוסיף בהנהגת עצמו באופן דטופח על מנת להטפיח, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
יבבברכה לבשו"ט.
יגנ.ב.
ידבודאי גם להבא ישלח מהנדפס על ידו, ות"ח מראש.