Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
או'תתקי
בב"ה, כ"ט סיון, תשי"ט
גברוקלין.
דהוו"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה מנחם ישראל שי'
השלום וברכה!
ומאשר הנני קבלת מכתבו מכ"ד סיון עם המצורף אליו, ות"ח ת"ח על תשורתו, מאמרי ומכתבי קדש של רבותינו נשיאינו הק', ובודאי ימשיך במנהגו שלו הטוב בזה, וידוע מאמר חז"ל מילתא אלבישייהו יקירא ובפרט שהמדובר בתורתם של רבותינו נשיאינו, וק"ל.
זבעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם, על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כאו"א להמצטרך לו מתאים לתוכן כתבו, ויהי רצון שיבשר טוב בזה, בטוב הנראה והנגלה...
חנתקבל הביכל כת"י, בראשו ח"א דספר התניא בשינוים מהנדפס - ולאחרי כן מאמרי אדמוה"ז. ות"ח ת"ח ביותר וביותר ע"ז.
טהערתו שאפשר, שזהו נעתק מהמזויפים - לא נראה לי כלל, כי אין שם שינוי המזיק, אלא שכנראה, נלקה בחסר, ואולי חסרים עלים מספר באיזהו מקומן. וי"ל שזהו ממהדו"ק דהתניא. ואכ"מ.
יבמ"ש עוה"פ בהנוגע לענין ובנוחו - הנה מתחלה הי' נראה אשר השואל מתכוון לבירור האמת, ומעונין בתשובה לקושיתו, אבל מכתבו במכתבו זה המשך השאלות ששאלו, כנראה שאין זה כלל הכיון - כ"א להקשות, ומובנת הפליאה והתמי' הכי גדולה, כשבאים בשאלה (ואפשר גם בקושיא) בנוגע לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, המקובל בתוככי כל ישראל, אף בין אלו שנוהגים כרבותיהם הם, ה"ז האופן - העדר יחס של "כבוד", ז.א. אשר קודם שמקשה ושואל אינו מעיין ומתבונן, האם יש אחיזה עכ"פ בהשאלה והקושיא, ומזה מובנת גם הפליאה עליו, במ"ש "האם יש מה להשיב על שאלת הנ"ל", והרי בעצמו הי' לו להשיב שאין כאן שאלה כלל. ופשיטא שאין מקום לשאול דוקא מעבר לים.
יאוכיון שאיני יודע הסיבה למה לא ענה כאמור, הנה עוה"פ בקצרה אענה על כתבו, על ראשון ראשון.
יבא) המקשה "בענין אל תבהל וגו' הנה אינו שייך בפסוקי דאורייתא" - מובן שאין לזה כל יסוד, שהרי הנ"ל הוא פסוק בתנ"ך, ובמילא מתיחס גם לפסוקי תנ"ך, ולא עוד אלא שמוכרח הדבר מפשוטו של מקרא, שהרי אינו אומר שהדברים אינם אמיתים או שאינם רצוים, כ"א שצריך להיות דברים מעטים ולא מרובים, ז.א. שהחסרון הוא רק בריבוי שלא מן ההכרח, ותו לא מידי, אלא שבפסוק השני מוסיף עוד ענין שברוב דברים יכול לבוא לעוד ענינים וק"ל.
יגב) "בשום מקום לא השמיט אדמוה"ז בפסוקי דאורייתא וכיו"ב אלא מחשש הפסק" - מובן שהנ"ל אין לו שחר, כי הרואה סידור רבנו הזקן אפילו ראי' שטחית, הנה רבו המקומות מלספר, דלא כהנ"ל בהפסק, שהשמיט רבנו פסוקים וכו', אף שנוהגים לאומרם בכו"כ נוסחאות.
ידואתחיל בתחלת הסידור, ואסתפק רק בהשוואה עם נוסח ספרד (והרבה עוד יותר יש בהשוואה לנוסח אשכנז):
טובמצות הנחת תפילין, לא הביא הפסוק, וארשתיך לי וכו', השמיט פתח אלי', פרשת הכיור, ועד"ז בעוד כ"מ, בברכת המזון בסופו וכו'.
טזג) רי"ק לא הביא בסידורו יהללו, ובכ"ז אדמו"ר הזקן הביאו. הנה אפילו באם לא הי' מביאו הרי"ק בסידורו, הנה מובא הוא בסידור הר"ש מרשקוב שהוא ע"פ (ומתלמידי) הבעש"ט, וכן בכל הסידורים מתחיל מסידור רב עמרם גאון, ומה זו קושיא על אדמו"ר הזקן? ועוד וג"ז עיקר, המראה על אופן השאלה והקושיא, שבסידור הרי"ק הובא יהללו, עיין בתפלת שבת. וכנראה שהמקשה ראה בתפלת חול ולא מצא שם יהללו, ונפל על המציאה. ולא השגיח שבתפלת חול לא הובאה כלל החזרת הס"ת להיכל, ז.א. שבאם לומד המקשה בסידור הרי"ק הענינים ככתבם, צ"ל עפ"ז שלהרי"ק אין להחזיר הס"ת להיכל בימות החול!
יזבברכה לבשו"ט תכה"י בענינים הכללים ובענינים הפרטים גם יחד.
יחו'תתקי
מו"ה מנחם ישראל: מלוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תתנ, ובהנסמן בהערות שם.
מו"ה מנחם ישראל: מלוב. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תתנ, ובהנסמן בהערות שם.
יטתשורתו: ראה לעיל אגרת ו'תתעב. לקמן אגרת הבאה.
כבהנוגע לענין ובנוחו: ראה לעיל אגרת ו'תתנ.