Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
או'תתקלו
בב"ה, ט"ז תמוז, תשי"ט
גברוקלין.
דהוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה יצחק שי'
השלום וברכה!
ומאשרים קבלת מכתבו מי"ג תמוז - יום גאולת כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע - עם המצורף אליו.
זומועתק בזה ממה שנרשם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א על המכתב והמצורף אליו:
חא) מפרש בתנחומא במדבר, שאף שלדורות אין לוקה המוותר על דברי
טהנביא - לדור המדבר ניתנה כפרה זו (על מיתה בידי שמים).
יהנה באם נרצה לפרש דלתנחומא סברא מדילי' וחידוש - שאין לו כל יסוד באיזה מקום שהוא, הרי אז בטלה מלכתחילה קושית השואל. ואין לחפש חידושים, כ"א לפרש התנחומא כפשוטו - דסבירא לי' (שבדור המדבר?) חייבי מיתות לוקים ומתכפרים עי"ז.
יאולדעתי - תמוה לפרש דהתנחומא יחדש מלקות בהמוותר על דברי נביא, היפך מעיקר הגיוני דלאו הבא מכלל עשה עשה.
יבב) בענין כניסת כלב לבית הכנסת.
יגאין להביא ראי' - מקס"ד דספרי, לאסור בפועל. ואין ללמוד איסורים מעניני דרוש, אפילו אם ת"ל שמשמע איסור זה בספר כלי יקר ובפרט כנרשם גם על גליון השו"ת ששלח, שאין ראי' מהכלי יקר, כי הסגנון אין נכון וכו' - רגיל במפרשים אפילו בפירוש טעמי איסורים.
ידג) ועוד להעיר (ולפלא שלא מצאתי לע"ע מי שעמד ע"ז) שטעם הכלי יקר, וגם דספר החינוך, בהנוגע לכלב, מופרך ממ"ש (יומא כ"א ע"ב) אשר במקדש שני, אש שעל המזבח רבוצה ככלב. ואת"ל - הרי זוהי גם ראי' שאין איסור בהבאת כלב לביהכ"נ.
טוולכאורה הי' מקום לפרש את הנ"ל (בדוחק עכ"פ) שאין הכוונה שהאש הייתה בצורת כלב (או ארי' - במקדש ראשון), אלא שאמרו זה על אופן רביצת האש, אשר במקדש ראשון הי' כמש"נ רבץ כארי' וכלביא מי יקימנו, ז.א. בקביעות ולא קופץ ועולה, מה שאינו כן בכלב.
טזואינו, כי גם צורת ארי וכלב היו שם, וכפירוש רש"י על אתר, ובזח"ג (ריא, א), בתקו"ז תקון כ"א (סב, ב) ועוד דחמאן דיוקנא דארי' וכלב.
יזד) בסוף השו"ת, דאין חיוב ללכת לביהכ"נ כו' - עיין שו"ע או"ח ס"צ ס"ט ואילך וש"נ - ומפורש בכ"מ דישתדל ומצוה לרוץ וכו' וכו'. ומש"כ בשם מהרי"ל - במג"א בסי' תט"ו סק"ב דנסתפק למהרי"ל אבל לפי מ"ש כו' ודאי כו'. (בא"ח החדש שם - שבשו"ת חו"י סקי"ב ושו"ת ר"מ זיסקינד סוס"א דחו דברי המג"א, ואינם תח"י).
יחובכגון דא עוד נקודה מיוחדת בדבר, ע"פ הפס"ד בשו"ע או"ח סוף סי' פ"ה, כי הוא עצבון גדול שהכל מתאספים והם יעמדו חוץ (אף שבשו"ע הוא רק שבועים בחדש וגם זה לא לתמיד, משא"כ בסומא וכו'), מובן שאפשר לסדר הכניסה לביהכ"נ בעזר בן אדם, אבל המדובר כאן - אם יש ענין בכניסתו (שזהו או משום צער או - לגודל הענין דתפלה בביהכ"נ דוקא) שאז יש לחפש דרכים לאפשר הכניסה, וק"ל.
יט* * *
כבטח יאשר קבלת המכתב, ות"ח.
כאבכבוד ובברכה.
כבמזכיר
כגו'תתקלו
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 616 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 616 והושלמה ע"פ העתק המזכירות.
כדמו"ה יצחק: פריעד, מזכירו של הגרמ"מ כשר, ששלח אל כ"ק אדמו"ר שליט"א את הערות הגרמ"מ כשר לאגרת ו'תתקג דלעיל.
כהמפרש בתנחומא: במכתבו: ההערה (באגרת ו'תתקג דלעיל) לדף צח טור ב', מה שנתקשה דהמוותר על דברי נביא אין בו מלקות, אולי ס"ל שזהו דווקא בהשומעין ממנו. יפה כוון שכן כתב להדיא בספרו מהדו"ת דף כג ע"ד, כמו שציינתי שם לעיין בתו"ש חי"ט (שיצא בקרוב) דף שסד. ומ"ש שמוותר על דברי נביא אין בו מלקות על זה הרי דייק לבסוף: דזה ר"ל המדרש ורק אז כן, כלומר אע"פ שלדורות אין על המוותר דברי הנביא מלקות אז ניתנה להם כפרה זו על מיתה ביד"ש.
כובענין כניסת כלב לבית הכנסת: במכתבו: מה שהעיר על התו"ש חי"ז אות תקמג וחט"ו לענין איסור כניסת כלב לביהכ"נ, שולח אני לו בזה העתקה מ"ש להגר"מ פיינשטיין בין שאר הערות על ספרו.. ומ"ש דכלב לא גרע מהחמור, לדעתי גרע וגרע, ומקור לזה מקרא בתורה: לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית י' אלקיך, ובספרי תצא סי' רפא: יכול אפילו העבירו ברגליו בעזרה יהא חייב ת"ל כי תועבת ה' כו' בזובח. והנה בקרא מיירי במחיר כלב היינו תמורת כלב.. עאכו"כ כלב עצמו.. וכן יש ללמוד מדברי כלי יקר דבריםכג-יט: לפי שהכלבים עזי נפש מזנים בפרהסיא.. על כן אין נכון להביאם למקום הקדושה.