Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh· Vol. 18· Letter 6959אגרות קודש· כרך יח· ו'תתקנט
או'תתקנט
בב"ה, א' מנחם אב, תשי"ט
גברוקלין.
דהוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מו"ה יצחק שי'
השלום וברכה!
ולאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מיום הראשון עם המצורף אליו, אישור קבלת שני מכתבי, ובודאי כשיהי' המשך בזה, יכתוב בפרטיות מתאימה, ות"ח מראש.
זובהמשך להנ"ל כוונתי גם להערות מצדו, כיון שכותב במכתבו שבהנ"ל הדו"ח מבלי הערות נוספות, וכן השקו"ט של השואלים פא"פ, ובודאי שעמו הם גלוי לב יותר בשטח האמור, מאשר עם אחרים.
חוארשה לי להוסיף, שלא לבד בהנוגע אליהם כוונתי הייתה שיקבלו שתי האגרות דוקא בנפרד, אלא גם בהנוגע אליו, אלא שבהנוגע אליו, נתקיימה כוונתי, כיון שהי' הפסק בינתים כמה ימים, משא"כ בהנוגע אליהם שמסגנון מכתבו משמע שקראו שתי האגרות בהמשך זו לזו, ולא הי' בינתים שיעור "עכול" במוח, של תוכן אגרת הראשונה, וחבל. וטעמי בהנ"ל מובן, כי בטבע בני אדם, בכדי שהקריאה להרגש תתקבל בעומק יותר ובטוב יותר, הכשרה מתאימה היא, כשמקודם לזה באה אכזבה משטח השכל, עכ"פ אי שביעת רצון מלא בשטח השכל, וכמו שרמזתי במכתבי ועוררתי, שאף ששואלים מענה ע"פ שכל, טבע השאלה והעיקר זה שהשאלה לוחצת ודורשת פתרון, בא בעיקר מצד הרגש ולא מצד השכל, ולכן אי אפשר שמענה שכלי אפילו בשלימות - ישביע הצמאון, ואפשר שבהערות שלו הנזכרות לעיל, באם קצתם יכתוב מתאים למה שהרגיש לאחרי קריאת האגרת הראשונה וקודם קבלת השני', יושקף גם האמור לעיל.
טאשתמש בהזדמנות זו, לענות על שאלתו מכבר, במה שבשיחתו עם אחדים מאנ"ש, הי' ספק, אם תשתנה מציאות היש לעתיד לבוא, הכוונה להבנתו או הרגשתו בעניני אלקות, או שהדברים המובאים בזה הם רק בדרך משל ומליצה.
יוע"פ המבואר בתורת החסידות, הכתוב ביעוד דלעתיד לבוא ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר, הענין כפשוטו, שהבשר יראה (ובאלה הברואים שיש להם שכל, גם יבין) - כי פי ה' דבר. ומיוסד הנ"ל על מאמרי חז"ל בש"ס ומדרשים*, והוא ג"כ בפתגם המועתק בהיום יום**: אבן מקיר תזעק וגו'.
יאבאו לידי חוברות "קעמפער" וראיתי מודפס מאמרו, וועגן יסוד פון אמונה ומצות, ונהניתי אשר על ידו הנה גם לקוראי מכ"ע כהנ"ל הגיעו דברי התעוררות אלו.
יבוכמנהג בני ישראל, שאי אפשר בלי הערה, בודאי יסלח לי על הבא לקמן, והוא ע"ד הרושם "הבלתי מתאים", מזה שבחדא מחתא מביא דברי הנביאים, נחום איש גם זו, ואחרי כן ממחברי דורנו זה, וד"ל. ואף ששמענו כמה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר שאין לומר "להבדיל" ח"ו בין יהודי ליהודי, פשוט שאין זה אומר, שבטלו כל המחיצות.
יגמובן שזכורני גם כן המובא בכמה מקומות [כנראה יסודו בדברי הרמב"ם בהקדמתו לח"פ], קבל את האמת ממי שאמרו, בכל זה הנה, לאחרי בקשת סליחתו, המשך בשטח אחד שמות אנשים הנ"ל זה אחר זה, משאיר רושם כהנ"ל.
ידבטח יחשדני, ומכוון אל האמת, שכוונתי בכתבי האמור התקוה שאפשר עי"ז יושלל ענין כזה בעתיד.
טוומסיימים בטוב, בנתינת ת"ח על הסיוע שלו לקורס השתלמות המורים, המאורגן ע"י רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש, שבודאי גם להבא יעשה כזה ובכגון זה.
טזויהי רצון שכיון שבאים הננו מחדש הגאולה של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שהיתה גאולת הרבים והצלת התורה בעת ההיא ולשנים הבאים לאחרי זה, ואשר מסר נפשו על החזקת היהדות בכלל והפצת מעינות תורת החסידות ביחוד,
יזהנה כאו"א אשר נודע ע"ד האמור, ישתדל במרץ בהפצת המעינות חוצה, אשר עי"ז מקרבים קיום היעוד (שמבין מצרים אלו, שיהפכו בקרוב לששון ולשמחה, בעגלא דידן ע"י דקאתי מר משיח צדקנו, ונזכה) לנחלה בלי מצרים.
יחבכבוד ובברכה לבשו"ט ובתקוה שלכב"ב שי' שלום.
יטנ.ב.
כהכתוב לעיל, התגובה ע"ד האגרות, מובן שברשותו למסור להשואלים גם זה, כמובן לאחרי שהגיבו או יגיבו על אגרותי כמו שהן, מבלי הוספת הרושם מהכתוב לעיל.
כאבהנוגע לפרסום אגרות הנ"ל שכותב אודותו - אל בינתו אשען.
כבבשיעוריו בהחוג ללימוד "תניא", ודאי מתבל דבריו בענינים של ארום פון חסידות, כנהוג מאז בכגון דא. והרי חומר עשיר ומגוון נמצא בזה - בשיחות ולקו"ד הנדפסים.
כג*)ראה מדרש תהלים סו"ס עג. ירושלמי ע"ז פ"ד ה"ז. ועוד [וכן הי' גם לפני החטא (אדר"נ פ"א, ה)]. ובכ"מ בדא"ח. לדוגמא בתו"ח לאדהאמ"צ ד"ה תפול עליהם סט"ז.
כד**)ט"ו אד"ר. וראה ג"כ תענית יא, א.
כהו'תתקנט
מו"ה יצחק: דמיאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם.
מו"ה יצחק: דמיאל. אגרות נוספות אליו - לעיל ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם.
כושני מכתבי: דלעיל ו'תתעו. ו'תתצח.