Chabad Library · The Rebbe

Igros Kodesh·Vol. 18·Letter 7026אגרות קודש·כרך יח·ז'כו

אז'כו
בב"ה, ימי הסליחות, ה'תשי"ט
גברוקלין.
דהרה"ג וו"ח אי"א צנמ"ס וכו'
המו"ה משה יעקב שי'
ושלום וברכה!
זלקראת השנה החדשה הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי לכת"ר ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.
חבכבוד ובברכה.
טנ.ב.
יאכפול ת"ח על תשורתו ספרו חמדת משה שו"ת על ד' חלקי שו"ע, ואף שאין הזמן גרמא כלל כלל לעיונא מפני עניני ימים אלו, והרי ידועים דברי הברכי יוסף הובא גם באלף למטה אשר במטה אפרים סי' תקפ"א סעיף ט"ו, בכ"ז לחביבותא דמילתא ציינתי עכ"פ במקומות מועטים בהערה בעלמא.
יאהקדמה בתחלתה. באוה"ח עה"פ וישב הים גו'. יעוין אור תורה להה"מ ממעזריטש ע"פ זה. וסיפור כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בזה (הועתק בהיום יום ש"פ בשלח).
יבפתיחה בתחלתה. ס"ב-ג. להעיר מירוש' תענית פ"א ה"א: מתוך ה' דברים כו' וירא בצר גו'.
יגשו"ת ס"א. כו"כ משומרי תומ"צ מקילין בהאטעלס [כ"ק מו"ח אדמו"ר לא הי' מטלטל בש"ק בפרוזדרי האטעלס] ולכאורה יש להם על מה שיסמוכו סמיכה חזקה: א) עפמשנ"ת טעם ההיתר ביש לבעה"ב כלים בבתים כיון שזה מראה שלא סילק עצמו מבתים אלו מכל וכל כו' נעשה כאילו דר בהם כו' נעשו כולם כאורחים אצלו (שו"ע רבנו הזקן סש"ע ס"ב) - והרי כמה הגבלות ישנם בשכירות חדר בהאטעל לגבי שכירות דירה באופן הרגיל.
ידב) כמעט תמיד נמצאים בחדר חפצי בעה"ב שאין השוכר משתמש בהם כלל, והוי תפיסת ידו, אפילו באם היתה שכירות ממש.
טוג) להפמ"ג סש"ע א"א סק"ג (ודלא כמשנ"ב) עו"ש ותוס"ש - באם יש לבעה"ב רשות להניח ג"כ מספיק.
טזד) מתארחים לפחות מל' יום, ואפילו אלו הדרים יותר משלמים השכירות מדי שבוע בשבוע ואז ברשות בעה"ב לסלקו לגמרי (כי אין כל חוזה, ודלא כשכירות בתים) ז.
יזא. שבכל שבוע נתחדשה דירתו. וראה שו"ע אדה"ז סו"ס ש"ע דאפילו הקובע ליותר מל' יום אינו אוסר עד לאחר ל' יום, וא"כ אפילו המשלמים אחת לחודש ע"פ מספר העמים שיש בהם חדש של ל"א יום, אינו אוסר מלבד באם חל יום הל"א בש"ק ורק ש"ק זה. - ועיין א"ר וביאור הלכה להמשנ"ב סו"ס ש"ע בנוגע ליום ל'.
יחובשו"ת מהרש"ג ח"ב (בארדיאב תרצ"ט) סקכ"ג התיר בהרוחה מטעמים א' ג' הנ"ל.
יטומסיים בראי' מהא דאין קובעין מזוזה בכהנ"ל אפילו המתארחין (בהאטעלס דנכרים) יותר מל' יום.
כסוגיות. בתחלתן. צע"ג בישוב דעת הרמב"ם - דהרי ס"ל דקדשים שחוטים נדחים (הל' פסוהמ"ק פ"ג הכ"ב. וראה ג"כ כ"מ הל' ע"ז פ"ז ה"י, רמב"ם הל' פסוהמ"ק פ"ב הכ"ב) והד"ס צ"ל דינו כשחוטים ולא כבע"ח.
כאהדרן לש"ס. אריב"ל כו' צדיק וצדיק - ומפרש הכפל, צדיק ובע"ת. ואף דאין משיבין על הדרש (שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ וימררו את חייהם) יש להעיר דמסייע לי' מקדושין (מט, ב) אשר גם להלכה בודאות קורין לבע"ת צדיק.
כבומענין ימים אלה - מרז"ל זה דלכל צדיק וצדיק כו' הוא דלא כר"ח בר אבא אר"י (ברכות לד, ב). וי"ל דזהו ג"כ היסוד להפס"ד (רמב"ם ועוד. וראה ג"כ אגרת התשובה לרבנו הזקן ספ"ח) כמאן דפליג עלי' ואמר מקום שבע"ת עומדין צד"ג אינם עומדין.
כגז'כו
מו"ה משה יעקב: בעק, ברוקלין.