Igros Kodesh·Vol. 19·Letter 7053אגרות קודש·כרך יט·ז'נג

אז'נג

בב"ה, חוהמ"ס ה'תש"כ

גברוקלין, נ.י.

דמר יצחק שי' דמיאל

השלום וברכה!

ובטח קבל מכתבי ברכת השנה וכן המפתחות ללקוטי תורה שנשלחו לו.

זכיון שכתב שהי' לחברי הקבוצה שקו"ט בנוגע לשני מכתבי, בטח יכתוב ההמשך בזה.

חמה שבקש שאכתוב בפרטיות יותר בנוגע לנקודות אחדות במכתבי, הנה נוסף על הטרדות שהזמן גרמא בעת הזאת שזה מקשה ג"כ ההתרכזות בענין כהאמור, עוד זאת, והוא העיקר, שנקל יותר לכתוב ביאור נוסף או המשך לשתי האגרות האמורות אם אקבל ידיעה איזו הן הנקודות או הענינים שמתקשים בהם, או שלא מסתבר להם או לא הובהר כל צרכו במכתבי הנ"ל ואז אשתדל לכתוב באריכות יותר.

טמוסג"פ העתק מכתבי הכללי לרה"ש דהאי שתא, שבאמת תכנו שייך ג"כ לתוכן אגרות האמורות ובעיקר לאגרת השני', אשר ביסודה ההכרה, כפתגם רבנו הזקן, "אז א איד ניט ער קען און ניט ער וויל זיין אפגעריסן פון אלקות", שבודאי וגם פשוט שכל אחד ואחת מהשואלים בכלל זה, ולכן ביאור נוסף אולי בכלל יהי' מיותר באם רק - וכתרגום בלקו"ת ריש פ' שמיני - "אנגערירט" בפנימיותם.

יבודאי הגיע גם לכ' הנדבר איזה פעמים כאן, אשר שנה זו היא מלאות 200 שנה להסתלקות-הילולא של הבעש"ט. וראוי לציין שתי נקודות עקריות בענינו ועבודתו של הבעש"ט, אשר לכאורה הפכיות הן: א) שהתקשר וגם התאחד עם הפשוטים בישראל, ב) שהביא לפניהם, וכדיוק חכמינו ז"ל, לפניהם - לפנימיותם, את הרזין דאורייתא, ובתוכם גם הרזין דרזין. אבל באמת שתי נקודות שהן אחת על פי הכלל שבדא"ח ומבואר בכמה מקומות, שכל הגבוה גבוה יותר - ואך הגבוה גבוה - יכול לירד למטה מטה יותר. ומזה גם התוצאה, שכל ענין שבחסידות מוכרח שיבוא עד למעשה בפועל, ולא מעשה זוטא אלא מעשה רבה דווקא, מעשה בגשם ובחומר, שבזה מתאחדים הגבוה גבוה והמטה מטה, ועל ידי זה ממשיכים את זה שאינו בגדר דמעלה ומטה כלל, זאת אומרת, עצמות ומהות, אשר זה כל האדם.

יאבברכה לבשורות טובות בכל האמור וחג שמח לו ולכל ב"ב שיחיו.

יבמפני קדושת המועד לא בא כ"ק אדמו"ר שליט"א על החתום והנני חותם בשמו,

יגהמזכיר

ידז'נג
מר... דמיאל: אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקלט, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'קסח. ז'תג.

טולשני מכתבי: דלעיל שם ו'תתעו. ו'תתצח.

טזמכתבי הכללי: דלעיל שם ז'יד.

יזכפתגם רבנו הזקן: ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'תרד, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ז'קמח. ז'תמא.