Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'ריח
בב"ה, ט' אדר, ה'תש"כ
גברוקלין, נ.י.
דועד שכון חב"ד אשר בירושלים עיה"ק תבנה
הותכונן
ובמהרה בימינו על ידי משיח צדקנו
זה' עליהם יחיו
חשלום רב וברכה!
טבנועם ושמחה קבלתי הידיעה ע"ד "הנחת אבן הפנה של שכון חב"ד שיוקם בע"ה פעיה"ק ירושלים ת"ו" - הבע"ל,
יויהי רצון אשר תהי' ההנחה בשעה טובה ומוצלחת, ובחב"ד יבנה השכון ויתכונן ויוגמר וימלאו כל עניניו בקרוב, בשעה טובה ומוצלחת.
יאשיכון אשר - יהי רצון מבונה ירושלים, שכל בית בו יהי' בית גדול וכדעת כל חז"ל - בית שמגדלין בו תורה, שמגדלין בו תפלה, שהדר ומשתמש בו - גדול הוא כי לו גו' התורה הזאת שתחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח,
יבבתים מיוסדים, נבנים ומתנהגים ע"פ תורת חסידות חב"ד, שהיא היא תורת הבעש"ט ז"ל (אשר השנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו),
יגובכל אחד מהם ובכללות כל השכון, יקוים הכתוב ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד ואחד, וע"ד פירוש רבנו הזקן, שוכן ומתלבש תוך כאו"א להחיותו ולקיימו כו' הוא וכל אשר לו.
ידויהי רצון אשר, מתאים לרצון רבותינו נשיאינו, יהי' שכון חב"ד מקום ממנו יפוצו המעינות בכל הסביבה ומחוצה לה, באופן דהלוך והתפשט הלוך ואור,
טועדי יקוים היעוד, שתתפשט ירושלים על כל ארץ ישראל כולה, וארץ ישראל - על העולם כולו.
טזבברכת הצלחה בכל האמור, ובפ"ש כל המשתתפים שליט"א בהנחת אבן הפנה של שכון חב"ד.
יזנ.ב.
יחבמ"ש אודות אופן הנחת אבן הפנה, הנה ציון הנחת היסוד - התחלת הבנין, יש לו יסוד בכ"מ בתורתנו תורת חיים, ולא עוד אלא שגם בהלל ובהודות להוי' כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל. ובלשון הזהר (ח"ג נ, א): כד שארי למבני בעי לאדכרא בפומי דהא לפולחנא דקוב"ה הוא בני כו' וכדין סייעתא דשמיא שרי' עלי' וקוב"ה זמין עלי' קדושתא וקארי עלי' שלום.
יטע"פ מרז"ל והלכת בדרכיו מה הוא כו' וקוב"ה הרי אסתכל באורייתא וברא עלמא, שהתחלתו באבן שתי' שממנו הושתת וכו' - מובן וגם פשוט אשר קודם להנחת האבן ישמיעו דברי תורה, וע"פ האמור - ד"ת המדברים בעניני בית ושכון, אשר חלק חשוב מהם בדרושי חב"ד עה"כ מזמור שיר חנוכת הבית.
כפעולת ההנחה - ע"פ מרז"ל, שאין העולם מתקיים אלא בהבל פיהם של תשב"ר הבל שאין בו חטא - מהנכון שתעשה ע"י תשב"ר (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ס"ג).
כאכן ע"פ הכתוב כה אמר ה' אלקים הנני יסד בציון אבן אבן בוחן פנת יקרת מוסד מוסד - נכון שאבן הפנה תהי' בדוקא אבן אשר בידי שמים (אף שאחרי זה אפשר להוסיף עלי' גם מלט וכו' ענינים שבידי אדם). והרי מתאים זה גם להענין ברוחניות - שהתחלת ויסוד כל בנין ודבר הוא נתינת כח מלמעלה ואתדל"ע.
כבועוד להעיר, אשר הגיעתני שמועה שישנם כאלה שבעת הנחת אבן פנה, כותבים הענין במגילה ויש מהדרין שיהי' כתוב בכתב אשורי וכו', ומניחים המגילה על או מתחת לאבן הפנה - והנה נוסף על תשובת הרמב"ם הידועה בהנוגע לקדושת כתב אשורי וכו', הרי, איך שלא תהי' הכתיבה - יש להמנע ביותר ובפרט בדורנו זה מלהנהיג מנהגים חדשים - עד שימצא להם יסוד מוסד בתורתנו תורת חיים. ובסגנון חז"ל: כל המוסיף בזה - גורע בחביבות וחשיבות מנהגי ישראל המקובלים, אשר תורה הם.
כגז'ריח
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 607.
נדפסה בלקו"ש חט"ז ע' 607.
כדובחב"ד: משלי כד, ג-ד.
כהוכדעת כל חז"ל: מגילה כז, א. מפרשי התנ"ך לסוף מלכים.
כוגדול הוא: דברים ד, א. סוטה ספ"ק.
כזפירוש רבנו הזקן: תניא פמ"א.
כחשתתפשט ירושלים כו': לקו"ת מסעי וראה יל"ש ישעי' תקג.
כטבהלל ובהודות גו': עזרא ג, יא.
למרז"ל והלכת כו': רמב"ם הל' דעות פ"א. זח"ב קסא, א ושם.
לאשהתחלתו באבן כו': זח"א רלא, א.
לבכה אמר ה' גו': ישעי' כח, טז.
לגתשובת הרמב"ם: נדפסה ביד החזקה (הוצאת שולזינגר) סוף ח"א סי' נז.
לדתשובת הרמב"ם: ראה גם לעיל אגרת ז'קטז, ובהנסמן בהערות שם.