Chabad Library · The Rebbe
Igros Kodesh·
אז'שכ
ב[שלהי אייר תש"כ]
גלמה כו' ה' מביא המד' כו' במדה"ד -
דכי צדיקים דומים לבוראם, וגם הקב"ה עשה כן וכתב: בראשית ברא אלקים גו'.
הוכ"ה בפירש"י [בדרך רמז ובדא"פ: ר"פ ה' - העולם שנברא בה']. וראה זח"ג לט, א.
והרי כו' בפ"ד -
זשם אינו מדבר בקדימה בבריאה, כ"א בקדימה בהבנת האדם - שפשוט יותר בהבנה שא"א להבין ההתפשטות דלמע', מאשר שא"א להבין הצמצום.
חהערה: אולי ניבאו ול"י מה ניבאו - כי מבואר לפעמים (ע"ד הנ"ל) כי תחלת ז' ימי הבנין - מדת החסד, כי עצם וסיבת הבריאה וכן סיבת הצמצום - מפני שטבע הטוב להיטיב וכו' וגם רוצה שיהי' בערך הנבראים ולכן מצמצם כו', אבל זהו סיבת הענין ולא שבורא בזה וק"ל.
טיש מדרש ל ה י פ ך -
יאינו. יש מדרש הכולל ב' האפשריות וכמו ב"ר (ספי"ב): אם בורא במדה"ר כו' אם בורא במדה"ד כו' אבל לא להיפך.
יאז'שכ
האגרת היא אל מו"ה דובער בוימגרטן, ונכתבה על גליון מכתבו מיום י"ט אייר תש"כ: לומדים אנו כעת שער היחוד והאמונה. והקשה הוא (רח"י לוין) למה שבתחלת פרק ה' מביא המד' שבתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר, הרי כמבואר למעלה בפרק ד' אדרבה הי' מדת החסד מתחלה וזהו העיקר ורק מדת הגבורה היא הטפל כמו שאומר שכשם שאי אפשר להבין מדת חסדו והתפשטותו כך גם אי אפשר להבין מדת גבורתו וכו'. ובפרט שהרי גם יש מדרש להיפך שבתחלה עלה במחשבה במדה"ר וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ד ומד' זה הי' יותר נכון.
האגרת היא אל מו"ה דובער בוימגרטן, ונכתבה על גליון מכתבו מיום י"ט אייר תש"כ: לומדים אנו כעת שער היחוד והאמונה. והקשה הוא (רח"י לוין) למה שבתחלת פרק ה' מביא המד' שבתחלה עלה במחשבה לברוא את העולם במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ר, הרי כמבואר למעלה בפרק ד' אדרבה הי' מדת החסד מתחלה וזהו העיקר ורק מדת הגבורה היא הטפל כמו שאומר שכשם שאי אפשר להבין מדת חסדו והתפשטותו כך גם אי אפשר להבין מדת גבורתו וכו'. ובפרט שהרי גם יש מדרש להיפך שבתחלה עלה במחשבה במדה"ר וראה שאין העולם מתקיים ושיתף עמו מדה"ד ומד' זה הי' יותר נכון.
יבהמלים המודגשות שבתחלת כל קטע הם ציטוט לשון השאלה הנ"ל.